במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי עיכוב בהגעה לבית חולים מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה לאחר שלוש שנים בחולים עם אוטם לבבי ללא עליות מקטע ST (Non-ST-segment Elevation Myocardial Infarction).
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לאחרונה נרשמה ירידה במספר החולים עם NSTEMI, אך זאת לצד עליה בשיעורי התמותה בחולים עם אבחנה זו. אחד ההסברים האפשריים לתמותה המוגבלת הוא עיכוב לפני הגעה לבית החולים מאחר והחולים מתעלמים מהתסמינים. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון את הקשר בין עיכוב לפני הגעה לבית חולים ובין התוצאות הקליניות בחולים עם NSTEMI.
מבין 13,104 חולים ממאגר Korea-Acute Myocardial Infarction Registry-National Institutes of Health, החוקרים בחנו את הנתונים אודות 6,544 חולים עם NSTEMI. החולים סווגו לשתי קבוצות בהתאם למרווח הזמן מהתסמינים-עד-דלת: פחות מ-24 שעות או 24 שעות ומעלה. התוצא העיקרי היה שיעורי תמותה מכל-סיבה לאחר שלוש שנים ותוצא משני כלל את השיעורים לאחר שלוש שנים של תוצא משולב שכלל תמותה מכל-סיבה, אוטם לבבי חוזר ואשפוז בשל אי-ספיקת לב.
החוקרים מדווחים כי מרווח זמן תסמינים-עד-דלת עמד על 24 שעות ומעלה ב-1,827 חולים. מרווח זמן של 24 שעות ומעלה מהופעת התסמינים ועד הגעה לבית חולים לווה בסיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה (17.0% לעומת 10.5%, P<0.001) והיארעות תוצאים משניים (23.3% לעומת 15.7%, p<0.001), בהשוואה לסיכון שתועד בקרב חולים שהגיעו לבית החולים בתוך פחות מ-24 שעות מהופעת התסמינים.
שיעורי התמותה המוגברים באלו שפנו לבית החולים לאחר 24 שעות ומעלה מהופעת התסמינים תועדו בתתי-קבוצות שונות, ללא תלות בגיל, מין, כאבי חזה לא-טיפוסיים, קוצר נשימה, גלי Q באק"ג, שימוש בשירותי רפואה דחופה, יתר לחץ דם, סוכרת, מחלת כליות כרונית, הפרעה בתפקוד חדר שמאל, מדד TIMI (Thrombolysis In Myocardial Infarction) ומדד סיכון GRACE.
בניתוח רב-משתני, גורמים מנבאים בלתי-תלויים של עיכוב בפניה לבית החולים כללו גיל מבוגר, נשים, תסמינים לא-ספציפיים כמו כאבי חזה לא-טיפוסיים או קוצר נשימה, סוכרת ואי-שימוש בצוותי רפואה דחופה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי עיכוב בפניה לבית החולים של חולים עם NSTEMI מלווה בעליה בסיכון לתמותה מכל-סיבה לאחר שלוש שנים.
J Am Coll Cardiol. 2022 Feb, 79 (4) 311–323