דר' רויטל גנדלמן-מרטון, עורכת מאמרי המערכת במדור נוירולוגיה
רקע.
הערכה של התוצאות ארוכות הטווח חיונית באפילפסיה בכלל ובניתוחי אפילפסיה בפרט. תוצאת ההתקפים הכפיוניים היא רק אחד מהמרכיבים של התוצאה לאחר ניתוח אפילפסיה, הכוללים גורמים כמו היכולת לעבוד וללמוד, תפקוד גופני ונפשי, התנהגות ועוד. כיום קיים מידע מועט לגביי תוצאות ארוכות טווח שאינן קשורות להתקפים אפילפטיים לאחר ניתוח אפילפסיה.
העבודה כללה סקירה שיטתית וניתוח-על של העדויות הנוגעות לנושא זה, שמטרתה לספק הערכות מבוססות עדות לגביי תוצאות ארוכות-טווח מבחינת תרופות אנטי-אפילפטיות, והיבטים פסיכו-סוציאליים, נוירו-פסיכולוגיים ותמותה לאחר ניתוחי אפילפסיה, ולזהות מקורות לשונות בנתונים שפורסמו עד כה.
שיטות.
בוצע חיפוש במדליין, אינדקס מדיקוס, ומאגר קושרן, ביבליוגרפיות של סקירות, מאמרים מקוריים ופרקים בספרים, על מנת לזהות מאמרים שפורסמו מ- 1991 עד 2005, המכילים יותר מ- 20 חולים בכל גיל, שעברו ניתוח אפילפסיה רזקטיבי או בלתי-רזקטיבי, ושהמעקב אחריהם נמשך לפחות 5 שנים. שני סוקרים העריכו באופן בלתי-תלוי האם המאמרים מתאימים. מבין 159 מאמרים שהתאימו תיאורטית לקריטריונים אלה, 35 (22%) מילאו אחר הקריטריונים להכללה במחקר, 6 (17%) היו מאמרים מבוקרים, 15 (36%) בדקו תוצאה של תרופות אנטי-אפילפטיות, 6 (17%) בדקו תמותה, 11 (31%) בדקו תוצאות פסיכו-סוציאליות, ו- 7 (20%) בדקו תוצאות נוירו-פסיכולוגיות.
תוצאות.
הפסקה ארוכת טווח במתן תרופות אנטי-אפילפטיות הושגה בממוצע בכ- 14% מהחולים לאחר ניתוח באונה הטמפורלית, 50% מהחולים השיגו מונותרפיה ו- 33% נשארו על פוליתרפיה. בניתוחים סטטיסטיים שכללו את כל סוגי ניתוחי האפילפסיה, ב- 20% מהחולים הושגה הפסקה ארוכת טווח במתן תרופות אנטי-אפילפטיות, 41% היו על מונותרפיה ו- 31% נשארו על פוליתרפיה. לילדים היו תוצאות טובות יותר בהשוואה למבוגרים מבחינת תרופות אנטי-אפילפטיות. נמצא קשר בין חופשיות מהתקפים לאחר הניתוח לבין תמותה נמוכה יותר, אולם התוצאות לגבי תמותה לא היו עקביות. מחקרים בלתי-מבוקרים דיווחו באופן עקבי על שיפור בתוצאות ארוכות הטווח מבחינה פסיכו-סוציאלית, אך השפעה זו היתה פחות ברורה במחקרים מבוקרים. הניתוח לא שינה אינטליגנציה, אך תוצאות ארוכות טווח מבחינת זיכרון היו קשורות עם חופשיות מהתקפים והצד שבו בוצעה רזקציה טמפורלית. נמצאו מעט מחקרים מבוקרים ארוכי-טווח. מעקב ממושך יותר היה קשור עם שיעורים נמוכים יותר של הפסקת תרופות אנטי-אפילפטיות, ממצא המשקף שיעורים נמוכים יותר של חופשיות מהתקפים במשך הזמן. התוצאות הקוגניטיביות והפסיכו-סוציאליות היו דומות לאלה שנמצאו במחקרים קצרי-טווח, והתוצאות הושפעו מקיום קבוצת בקרה.
Tellez-Zenteno JF, Dhar R, Hernandez-Ronquillo L, Wiebe S. Long-term outcome in epilepsy surgery: antiepileptic drugs, mortality, cognitive and psychosocial aspects. Brain 2007;130:334-345.
הצעות לקריאה נוספת:
Engel J Jr, Wiebe S, French J, et al. Practice parameter: temporal lobe and localized neocortical resections for epilepsy: report of the Quality Standards Subcommittee of the American Academy of Neurology, in association with the American Epilepsy Society and the American Association of Neurological Surgeons. Neurology 2003;60:538-47.
Helmstaedter C, Kurthen M, Lux S, Reuber M, Elger CE. Chronic epilepsy and cognition: a longitudinal study in temporal lobe epilepsy. Ann Neurol 2003;54:425-32.
Hennessy MJ, Langan Y, Elwes RD, et al. A study of mortality after temporal lobe epilepsy surgery. Neurology 1999;53:1276-83.
McIntosh AM, Kalnins RM, Mitchell LA, et al. Temporal lobectomy: long-term seizure outcome, late recurrence and risks for seizure recurrence. Brain 2004;127:2018-30.
Wiebe S, Blume WT, Girvin JP, Eliasziw M. A randomized, controlled trial of surgery for temporal-lobe epilepsy. N Engl J Med 2001;345:311-8.