מתוצאות דיווחי מקרים, סקרים ומחקרים לא-מבוקרים בתווית-פתוחה שהוצגו במהלך הכנס השנתי ה-68 מטעם ה-American Epilepsy Society עולות תוצאות מבטיחות לטיפול במריחואנה רפואית, עם הפחתת תדירות הפרכוסים בחולי אפילפסיה. עם זאת, החוקרים מדגישים כי בשלב זה לא ניתן לאשר את הבטיחות והיעילות של טיפול זה עד להשלמת מחקרים אקראיים ומבוקרים.
התוצאות המבטיחות נכונות במיוחד בילדים עם הפרעות נדירות, דוגמת Infantile Spasm, LGS (Lennox-Gastaut Syndrome) ותסמונת Dravet Syndrome.
באחד המחקרים התבססו החוקרים על שאלונים אנונימיים להורים מאזורים שונים, שטיפלו בתמציות המכילות קנבינואידים בילדיהם. 117 משתתפים שטיפלו בילדיהם במשך חציון של 6.8 חודשים השיבו לשאלונים. במרבית המקרים הילדים סבלו מפרכוסים במשך שנים רבות ולא הגיבו לשמונה תרופות נוגדות-פרכוסים לפני שההורים ניסו מריחואנה רפואית.
מהנתונים עלה כי מבין 53 מהילדים עם Infantile Spasm או LGS, ב-92% חלה ירידה בתדירות הפרכוסים וב-13% לא היו עוד פרכוסים. תופעת הלוואי היחידה שהייתה נפוצה יותר לאחר התחלת הטיפול הנ"ל הייתה עליה בתאבון. בחולים רבים חל שיפור בשינה (53%), עירנות (71%) ומצב הרוח (63%).
במקרה אחר הוצג תיאור מקרה של ילד עם תסמונת Doose, הכוללת אפילפסיה מוכללת עמידה לטיפול בה הילדים מפתחים פרכוסים מיוקלוניים וא-סטטיים, העשויים להוביל לבעיות למידה ועיכוב התפתחותי משמעותי. הילד טופל תחילה ב-Levetiracetam ובהמשך החליף ל-Valproate Acid עם תגובה ראשונית טובה. בדיקת Video EEG הוכיחה כי הילד היה בסיכון להתקדמות התסמונת ובמשפחה הוחלט על ניסיון טיפול במריחואנה רפואית. מהבדיקות עלה כי רמות Valproate Acid היו גבוהות בדמו של הילד, רמז לכך שמריחאונה רפואית הפריעה לפינוי התרופה. לאחר הפחתת רמות התרופה ההורים דיווחו כי הילד לא פיתח פרכוסים במשך למעלה מארבעה חודשים ובדיקת EEG נוספת אישרה כי הילד היה בריא לחלוטין.
ההשפעה של תוספת מריחואנה רפואית לנוגדי-פרכוסים נבחנה גם במחקר תצפיתי של חולים שנטלו תמצית קנבינואידים מבוססת-שמן עם נוגדי הפרכוסים. החוקרים השלימו בדיקות דם בתחילת הדרך וכל ארבעה שבועות למשך 12 שבועות לאחר הוספת תמצית הקנבינואידים. עוד נערכו בדיקות לרמות המטבוליט הפעיל של Clobazam (NDMC) בתת-קבוצה של משתתפים שנטלו את התרופה.
החוקרים מדווחים כי חלו שינויים ברמות התרופה בדם מתחילת המחקר ועד לאחר חודש אחד שהשתנו באופן נרחב לאחר הוספת מריחואנה רפואית. חלק מהחולים דיווחו על ירידה ואחרים חוו עליה ברמות התרופה בדם. כרבע מהמטופלים ב-Clobazam נדרשו להפחתת מינון הטיפול וכך גם כשליש מהמטופלים ב-Valproate.
במחקר נוסף אספו חוקרים במשך שלושה חודשים נתונים אודות 58 ילדים ומבוגרים צעירים עם אפילפסיה עמידה לטיפול. מבין אלו, כ-40% דיווחו על ירידה של למעלה מ-50% בתדירות הפרכוסים. בחולים עם תסמונת Dravet, הירידה הייתה מעט למעלה מ-50%, בעוד שבכל יתר החולים מדובר היה בירידה של כ-30%. בחולים עם תסמונת Dravet תועדה גם השכיחות הגבוהה ביותר של הישרדות ללא-פרכוסים לאחר שלושה חודשים (22%), בהשוואה ליתר החולים (10%).
מספר חוקרים הדגישו כמה קשה לערוך מחקרים להערכת ההשפעה של תמצית קנבינואידים בשל סוגיות חוקיות והאבטחה הצמודה הנדרשת.
מתוך הכנס השנתי מטעם American Epilepsy Society
לידיעה במדסקייפ