מנתונים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-AES (American Epilepsy Society) עולה כי זוהה נגע פתולוגי משותף בחולים רבים עם אפילפסיה לאחר אירוע מוחי. מהמחקר עולה עוד כי גודל הנגע וגיל החולים הינם גורם נוסף המשפיע על הסיכון לאפילפסיה לאחר אירוע מוחי.
מדגם המחקר כלל 450 חולים לאחר אירוע מוחי, מתוכם 369 חולים לאחר אירוע מוחי עם מעורבות המיספרה שמאלית, מהם 11.4% עם אפילפסיה לאחר אירוע מוחי ו-81 חולים עם אירוע מוחי בהמיספרה ימנית, מהם 11.1% עם אפילפסיה לאחר אירוע מוחי.
לא תועדו הבדלים מגדריים או הבדלים בדומיננטיות היד בין חולים עם ובלי אפילפסיה לאחר אירוע מוחי.
מהערכת גודל הנגע עלה כי בחולים עם אפילפסיה לאחר אירוע מוחי תועדו נגעים גדולים יותר משמעותית, בהשוואה לחולים ללא אפילפסיה לאחר אירוע מוחי (148 ס"מ לעומת 73 ס"מ).
באשר למיקום הנגע, החוקרים מצאו כי אתר מסוים אחד, הממוקם בסמוך לחדר אך נוגע גם באזור גירוס פארא-היפוקמפוס, היה חשוב מאוד במקרים אלו. מדובר באזור חומר אפור בקורטקס המוח, המקיף את ההיפוקמפוס.
מבין 42 החולים עם אירוע מוחי בהמיספרה שמאלית עם נזק לאזור זה, 27 חולים (64%) פיתחו אפילפסיה לאחר אירוע מוחי. עם זאת, ב-55 מבין 327 חולים (17%) עם אירוע מוחי בהמיספרה שמאלית שלא פיתחו אפילפסיה גם תועד נזק באזור זה. מהערכת כל החולים עם נזק לאזור זה, 33% אובחנו עם אפילפסיה לאחר אירוע מוחי.
החוקרים בחנו גם את גיל החולים ומצאו כי חולים עם אפילפסיה לאחר-אירוע מוחי היו צעירים יותר משמעותית, בהשוואה לאלו ללא אפילפסיה זו. שני הגורמים – גיל צעיר ואירוע מוחי גדול יותר – הולכים לעיתים קרובות יד ביד.
החוקרים מאמינים כי הנתונים החדשים עשויים להיות חשובים בהמשך הדרך בניסיון לזהות טיפולים למניעת התפתחות אפילפסיה.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AES
לידיעה במדסקייפ