בחולים ששרדו אלח-דם קיים סיכון מוגבר משמעותית לפרכוסים בטווח הארוך, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-AAN (American Academy of Neurology).
במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון חולים עם תגובה דלקתית מסכנת חיים לזיהום במטרה לקבוע אם קיים סיכון ארוך-טווח להתפתחות פרכוסים לאחר שחרור מבית החולים, ובמידה וכך הדבר, אזי אילו חולים הם בסיכון הכי גבוה.
לשם כך, החוקרים בחנו נתונים אודות 842,735 מבוגרים עם אלח-דם ששוחררו בין 2005-2013 ממחלקות רפואה דחופה וטיפול אקוטי בבתי חולים בניו-יורק, פלורידה וקליפורניה. הם גם בחנו מדגם חולים שאושפזו בשל אבחנות אחרות פרט לאלח-דם, שהותאמו לקבוצת החולים עם אלח-דם לפי גיל, מין, גזע, ביטוח רפואי, משך אשפוז ושנת אשפוז, יעד השחרור מבית החולים ונוכחות הפרעה בתפקוד איברים.
בקבוצת החולים עם אלח-דם, 30,503 אובחנו עם פרכוסים במהלך המעקב; 22.8% מחולים אלו לעומת 16.2% מאלו ללא פרכוסים אובחנו עם אלח-דם עם פגיעה בתפקוד נוירולוגי בעת האשפוז הראשוני.
שיעור הפרכוסים לאחר שחרור מבית החולים של חולים עם אלח-דם עמד על 3.62%. שיעורי ההיארעות השנתיים של פרכוסים עמדו על 1.29% בקבוצת החולים עם אלח-דם לעומת 0.16% באוכלוסיה הכללית.
בעוד שיחס שיעורי ההיארעות הכולל עמד על 4.98 בהשוואת חולים עם אלח-דם לעומת האוכלוסיה הכללית, היחס צנח ל-4.53 בחולים עם אלח-דם ללא פגיעה נוכחית בתפקוד נוירולוגי, אך עלה ל-7.52 באלו עם אלח דם והפרעה נוירולוגית. יחס שיעורי ההיארעות לפרכוסים במהלך שמונה שנים עמד על 7.52 ו-4.53, בהתאמה, בחולים בקבוצת אלח-דם עם ובלי הפרעה בתפקוד נוירולוגי. החוקרים זיהו קשר בין אלח-דם ובין סטאטוס אפילפטיקוס (יחס שיעורי היארעות של 5.42).
בהמשך, החוקרים השלימו ניתוח לאישור הממצאים, תוך הערכת תביעות חולים מאושפזים ומטופלים במרפאות חוץ. הממצאים העידו כי אשפוז בשל אלח-דם נקשר עם התפתחות פרכוסים בשלב מאוחר יותר (יחס שיעורי היארעות לא-מתוקן של 2.72).
בניתוח לפי קבוצת גיל, יחס שיעורי ההיארעות עמד על 2.83 בקבוצת החולים עם אלח-דם בגילאי 65 שנים ומעלה ועל 10.33 באלו מתחת לגיל 65 שנים. עם זאת, החוקרים כותבים כי אין המשמעות כי בחולים צעירים יותר סיכון גבוה יותר לפרכוסים בהשוואה לאחרים. ההיארעות בפועל גבוהה יותר בחולים מבוגרים יותר.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN
לידיעה במדסקייפ