טכניקות הפחתת מתחים מובילות להפחתת תדירות פרכוסים בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש פברואר בכתב העת Neurology.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעות של התערבויות להפחתת מתחים במשתתפים עם אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי. מדגם המחקר כלל מבוגרים עם אפילפסיה מוקדית עמידה לטיפול (66 חולים), אשר גויסו משלושה מרכזים וחולקו באקראי לאחת משתי התערבויות: 1) Progressive Muscle Relaxation (PMR) עם נשימה סרעפתית או 2) תרגילי קשב ממוקד עם תנועות גפיים. לאחר שמונה שבועות מחקר, המשתתפים החלו ב-12 שבועות טיפול כפל-סמיות.
המשתתפים השלימו יומן לדיווח על מצב רוח ודחק וכן ספירת אירועי פרכוסים. במהלך המחקר לא הותר ביצוע שינוי טיפול תרופתי. התוצא העיקרי היה אחוז הירידה בתדירות פרכוסים במהלך 28 ימים, בהשוואה למצב בתחילת המחקר; תוצאים משניים כללו הפחתת מתחים ואינטראקציה דחק ופרכוסים.
החוקרים מדווחים כי בקרב 66 המשתתפים בניתוח לפי כוונה לטפל, תדירות הפרכוסים פחתה מתחילת המחקר בשתי קבוצות הטיפול (ירידה של 29% עם PMR וירידה של 25% עם קשב ממוקד). לא תועדו הבדלים בין הקבוצות בשיעור הפחתת הפרכוסים, אם כי תרגילי PMR לוו בירידה גדולה יותר במתחים, בהשוואה לתרגילי קשב ממוקד. עוד מציינים החוקרים כי הדחק היומי לא זוהה כגורם המנבא פרכוסים.
לסיכום, הן תרגילי PMR והן תרגילי קשב ממוקד הובילו להפחתת תדירות פרכוסים במשתתפים עם פרכוסים מוקדיים עמידים לטיפול תרופתי, אם כי לא תועדו הבדלים בין שתי הקבוצות. תרגילי PMR היו יעילים יותר בהקלה על תחושות דחק.
Neurology. Published online February 14, 2018
לידיעה במדסקייפ