מנתוני ביניים של מחקר חדש, אשר פורסמו בכתב העת JAMA Neurology, עולה כי אין הבדלים משמעותיים ביכולות השפה בגיל שנתיים בילדים לאימהות שנטלו תרופות נוגדות-פרכוס במהלך ההיריון ואלו שלא נטלו תרופות אלו.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות הסיכון להפרעות נוירו-התפתחותיות בעקבות חשיפה תוך-רחמית לתרופות נוגדות-פרכוס. מטרתם כעת הייתה להשוות את היכולות הקוגניטיביות של ילדים לאימהות עם אפילפסיה, לעומת ילדים לנשים בריאות, תוך הערכת הקשר בין חשיפה לטיפול נוגד-פרכוס בטרימסטר השלישי.
מחקר MONEAD (Maternal Outcomes and Neurodevelopmental Effects of Antiepileptic Drugs) הינו מחקר פרוספקטיבי, תצפיתי, רב-מרכזי, להערכת תוצאות ההיריון, שכלל נשים בין דצמבר 2012 ועד ינואר 2016 מ-20 מרכזי אפילפסיה בארצות הברית. הילדים היו במעקב מהלידה עד גיל 6 שנים, עם הערכה בגיל שנתיים לצורך המחקר הנוכחי.
מבין 1,123 נשים הרות, 456 נכללו במחקר והערכת תפקודי השפה על-בסיס מדד BSID-III (Bayley Scales of Infant and Toddler Development) הושלמה ב-292 ילדים לנשים עם אפילפסיה וב-90 ילדים לנשים בריאות.
החוקרים מדווחים כי לא תועדו הבדלים בין הקבוצות בתפקודי השפה. לא תוארו הבדלים בארבעת התחומים האחרים שנבחנו במדד BSID-III בין ילדים לנשים עם אפילפסיה וילדים לאימהות בריאות.
מרבית הנשים עם אפילפסיה נטלו טיפול ב-Lamotrigine ו/או Levetiracetam. החוקרים מדווחים כי לא היה קשר בין חשיפה לתרופות נוגדות-פרכוס במהלך החיים העובריים ובין יכולות השפה. עם זאת, מניתוח משני עלה כי חשיפה רבה יותר לנוגדי-פרכוס בטרימסטר השלישי לוותה במדדי BSID-III נמוכים יותר בהערכת התפקוד המוטורי (5.6- נקודות) ומינון מקסימאלי גבוה יותר של נוגדי-פרכוס בטרימסטר השלישי נקשר עם מדדים נמוכים יותר בהערכת התפקוד האדפטיבי (1.4- נקודות).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בגיל שנתיים, אין הבדל ביכולת השפה בין ילדים לאימהות עם אפילפסיה ובין ילדים לנשים בריאות.
JAMA Neurol Published online June 7, 2021
לידיעה במדסקייפ