מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology עולה קורלציה בין סיכויים גבוהים יותר לפרכוסים במהלך חימום חוזר ובין תמותה או מוגבלות לאחר שנתיים בתינוקות בסיכון, עדות לצורך בניטור EEG במהלך חימום חוזר.
מדגם המחקר כלל 364 תינוקות בין דצמבר 2011 ועד דצמבר 2013, מהם 120 תינוקות שהיו במעקב לאורך שנתיים. נתונים מלאים אודות תמותה או מוגבלות היו זמינים עבור 112 תינוקות. 66 תינוקות חולקו באקראי לקירור למשך 72 שעות או לקירור למשך 54-120 שעות.
שני סוקרים השוו את האמפליטודה ברישומי EEG ב-12 השעות לפני ו-12 שעות לאחר חימום חוזר לזיהוי עדות לפעילות פרכוס ב-EEG. לאחר תקנון למרכז, פרכוסים קודמים, היקף הקירור וחומרת אנצפלופתיה, החוקרים בחנו את יחסי הסיכויים.
ההופעה של פעילות פרכוס ב-EEG במהלך חימום חוזר החל מ-72 או 120 שעות לעומת 12 השעות הקודמות שימוש כתוצא העיקרי של המחקר. תוצאים נוספים כללו תמותה או מוגבלות בדרגה בינונית או חמורה בגילאי 18 עד 22 חודשים.
עדות לפרכוסים בתרשימי EEG תוארה בשיעור גבוה יותר של תינוקות בזמן חימום מחדש, בהשוואה למצב טרם החימום החוזר (27% לעומת 14% מאלו שחולקו לקירור למשך 72 שעות; 21% לעומת 10% באלו שחולקו לקירור למשך 54-120 שעות).
לאחר שנתיים, לאחר תקנון למשתנים שונים, שיעורי משלב תמותה או מוגבלות בדרגה בינונית-עד-חמורה היו גבוהים יותר בקרב תינוקות עם עדות לפעילות פרכוסים ב-EEG במהלך חימום חוזר (סיכון יחסי של 1.7, רווח בר-סמך 95% של 1.25-2.37).
ממצאי המחקר מעידים כי יש הזדמנות לשפר את התוצאות באמצעות ניטור EEG באופן סטנדרטי כחלק סטנדרטי מפרוטוקול קירור וחימום חוזר.
JAMA Neurology 2021
לידיעה ב-Healio