הפרעות בתפקוד מיני הן תופעה שכיחה יותר ממה שאנחנו חושבים. ובדרך כלל השכיחות עולה עם הגיל. ההפרעות קיימות הן אצל נשים והן אצל גברים וכמובן פוגעת באיכות החיים של הזוג.
העבודה הבאה משיקגו שבארה"ב בדקה האם אנשים הסובלים מהפרעות בתפקוד מיני פונים לטיפול.
המחברים ביצעו סקר טלפוני בקרב 742 גברים ו 749 נשים בגילאים 40-80 שנים. הנשאלים נבחרו אקראית, התקבלה הסכמה בעל פה להשתתף בסקר , הגברים רואיינו על ידי גברים והשנים על ידי נשים. השאלון כלל שאלות בנושא בריאות כללית, דמוגרפיה, יחסים בין זוגיים, פעילות מינית בשנה האחרונה, גישה ואמונות. בנוסף נשאלו האם סבלו מהפרעה אחת או יותר בתפקוד המיני מתוך רשימה שהוצגה להם. במידה ואכן סבלו מהפרעה נשאלו האם היא נמשכה יותר מחודשיים ואז נשאלו האם סבלו מההפרעה בצורה די קבועה, לפעמים, או לעיתים רחוקות. משתתפים שדווחו על הפרעות בתפקוד המיני רק לעיתים רחוקות לא נכללו בניתוח התוצאות. בנוסף נשאלו האם הם פנו לקבלת עצה בנושא התפקוד ומאיזה גורם: בן/בת הזוג, רופא, איש דת, ספרות, בן משפחה או חבר, רוקח, וכדומה. אלה שדווחו שלא פנו לרופא נשאלו למה מתוך רשימה של 14 סיבות. בנוסף נשאלו האם במרוצת 3 שנים האחרונות הרופא פנה אליהם מיוזמתו בנושא התפקוד המיני. שאלה נוספת הייתה האם אתם חושבים שהרופא צריך בדבר שבשגרה להתעניין בקיום הפרעות בתפקוד המיני.
בוצעה התקשרות ל 19,377 נשאלים. 2817 לא התאימו להשתתף במשאל. כך שמתוך 16,560 נשאלים אפשריים רק 1491 (9%) נשאלים השלימו את השאלון.
מבין הנשאלים 79% מהגברים ו 69% מהשנים היו מעורבים בפעילות מינית בשנה הקודמת לראיון הטלפוני. כשליש (35%) מהגברים ו 27% מהנשים קיימו יחסי מין יותר מפעם בשבוע.
הגברים התלוננו בעיקר על שפיכה מהירה (26% ), קשיי זיקפה ( 22% ) ו 18% דווחו על ירידה בחשק המיני. הנשים התלוננו על חוסר חשק מיני (33%), הפרעות ברטיבות בנרתיק (21%), וחוסר יכולת להגיע לאורגזמה (21%). כ 12% מהנשים דווחו על כאב בזמן מגע מיני. מבין הסובלים לפחות מהפרעה אחת 45% מהגברים ו 44% מהנשים לא פנו לשום גורם לשם פתרון ההפרעה. מהפונים לעזרה כ 40% מהגברים והנשים פנו לבן /בת הזוג.
למרות הפרעות אלו פחות מ 25% מהגברים והנשים חשבו לפנות לרופא לשם פתרון ההפרעות בתפקוד המיני. הסיבות בגללם לא פנו לרופא היו: ההפרעה לא חמורה, המתנה עד שתחלוף מאליה ללא טיפול, אמונה שההפרעות הן חלק מתהליך ההזדקנות או התחלואה הקיימת. רק 5% לא פנו בגלל בעיית עלות ו15% לא פנו משום שחשבו שהפרעה בתפקוד מיני איננה בעיה רפואית.
המחברים מסכמים כי למרות השכיחות של הפרעות בתפקוד מיני פחות מרבע מהסובלים שוקלים פניה לרופא כגורם מקצועי לשם פתרון ההפרעה.
יש קושי להקיש את התוצאות על האוכלוסייה הכללית. הקושי נובע מהאחוז הנמוך של המשיבים לעומת כל הקבוצה כולה. אחוז זה היה דומה במדינות רבות כמו ישראל, אוסטריה, קנדה, גרמניה, ספרד, איטליה ואנגליה ולא רק בארה"ב . בעוד שבמדינות אחרות כמו אוסטרליה, ניו- זילנד, שבדיה, צרפת ובלגיה אחוז המשיבים היה כ 14%-17%.
E.O. Laumann; D.B. Glasser; R.C.S. Neves; E.D. Moreira Jr.: A Population-Based Survey of Sexual Activity, Sexual Problems and Associated Help-seeking Behavior Patterns in Mature Adults in the United States of America
Int J Impot Res. 21(3):171-178, 2009.