מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת European Urology, עולה כי טיפול ב- Tadalafil במינון 2.5 מ"ג או 5 מ"ג, פעם ביום, נסבל היטב והביא לשיפור בעל משמעות קלינית בחולים עם הפרעות בתפקודי זקפה.
במסגרת הסקירה הנוכחית ביקשו החוקרים לבחון את השפעות טיפול חד-יומי ב- Tadalafil במשך 12 שבועות בגברים עם הפרעות בתפקודי זקפה. יעד המחקר היה הערכת היעילות והבטיחות של טיפול חד-יומי ב- Tadalafil במינון 2.5 ו-5 מ"ג בחולים עם הפרעות בתפקודי זקפה בדרגות שונות ומחלות רקע שונות.
החוקרים אספו נתונים משישה מחקרים אקראיים, מבוקרי-פלסבו, בהם חולקו למעלה מ-1,900 גברים עם היסטוריה של 3 חודשים ומעלה של הפרעות בתפקודי זקפה, לטיפול חד-יומי בפלסבו (596 גברים), Tadalafil במינון 2.5 מ"ג (394 גברים) או Tadalafil במינון 5 מ"ג (923 גברים). הגורמים הקליניים שנבחנו כללו את המוצא האתני, גיל, השמנה, צריכת אלכוהול, עישון, מחלות רקע, טיפול תרופתי נלווה ומאפייני הפרעות זקפה (אתיולוגיה, משך וחומרה).
ניתוח סטטיסטי שימש להערכת היעילות והבטיחות, כולל מדדי IIEF-EF (International Index of Erectile Function Erectile Function Domain) ומענה ל-SEP3 (Sexual Encounter Profile Question 3).
שני מינוני הטיפול ב- Tadalafil הביאו לשיפור משמעותי בתשובות ל-SEP3 (שינוי בממוצע ריבועים פחותים של 17.8% ו-23.6%, בהתאמה) ובמדדי IIEF-EF (שינוי בממוצע ריבועים פחותים של 4.2 ו-5.4) בהשוואה לפלסבו (p<0.01). הטיפול ב- Tadalafil במינון 2.5 ו-5 מיליגרם הביא לשיפור של ארבע נקודות ומעלה בממוצע ריבועים פחות של מדד IIEF-EF (הבדל מינימאלי בעל חשיבות קלינית) בחולים עם יתר לחץ דם (4.3 ו-4.7), מחלות לב (7.0 ו-6.3) או היפרליפידמיה (5.3 ו-5.8).
בחולים שמנים, מעשנים ואלו עם הפרעת זקפה פסיכוגנית שיפור מינימאלי בעל חשיבות קלינית תועד רק עם טיפול ב- Tadalafil במינון 5 מ"ג. בחולים עם הפרעה קלה בתפקודי זקפה תועד שיפור בעל משמעות קלינית עם שני מינוני הטיפול (54.3% ו-74.8%, בהתאמה), וכך גם בחולים עם הפרעה בינונית (51.3% ו-63.1%, בהתאמה) וחולים עם הפרעה חמורה בתפקודי זקפה (33.7% ו-44.5%, בהתאמה). לא תוארו תופעות לוואי בלתי-צפויות עם הטיפולים הללו.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הנתונים מעידים כי Tadalafil במינון 2.5 או 5 מיליגרם הינו טיפול הנסבל היטב, המביא לשיפור משמעותי בחולים עם הפרעות בתפקודי זקפה בדרגה קלה, בינונית וחמורה.
Eur Urol. 2014 Feb;65(2):455-64