שיעור המבוגרים הפעילים מינית נמוך בקרב אוכלוסיית החולים עם מחלת לב כלילית, בהשוואה לאלו ללא מחלת לב כלילית. כעת, במאמר שפורסם בכתב העת Heart מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה ההשפעה החיובית של חיי מין פעילים באוכלוסיה זו.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 2,979 גברים ו-3,711 נשים בגילאי 50 שנים ומעלה ממחקר English Longitudinal Study of Ageing. התנהגות מינית וחששות בנוגע לתפקוד המיני נבחנו באמצעות שאלונים תקפים.
מדגם המחקר כלל 376 גברים ו-279 נשים עם מחלת לב כלילית. בגברים עם מחלת לב כלילית תועדה שכיחות נמוכה יותר של מטופלים פעילים מינית (68.7% לעומת 80%, יחס סיכויים מתוקן של 0.62), הם חשבו פחות על יחסי מין (74.7% לעומת 81.9%, יחס סיכויים של 0.72), ודיווחו על יותר הפרעות זקפה (47.4% לעומת 38.1%, יחס סיכויים של 1.46) בהשוואה לגברים ללא מחלת לב כלילית. ההשפעות היו בולטות יותר בקרב חולים עם אבחנה שנקבעה במהלך ארבע השנים האחרונות.
בקרב נשים שאובחנו במהלך ארבע השנים האחרונות תועדה גם כן שכיחות נמוכה יותר של נשים פעילות מינית (35.4% לעומת 55.6%, יחס סיכויים של 0.44). החוקרים זיהו הבדלים מעטים בחששות בנוגע לפעילות מינית.
מהערכת הקשר עם תרופות לטיפול במחלות לב וכלי דם עלה קשר חלש בין תרופות אלו ובין הפרעות בתפקודי זקפה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר בין מחלת לב כלילית ופעילות מינית, בפרט בגברים, אך כי ההשפעה של מחלת לב כלילית היא מוגבלת. הם מאמינים כי ייעוץ הולם לאחר אבחנה עשוי להביא לשיפור בפעילות המינית של אוכלוסיות חולים זו, עם שיפור באיכות חיי החולים.
Heart 2016; 102:1095-9
לידיעה במדסקייפ