חדשות

טיפול במעכבי PDE-5 אינו משפיע על הסיכון לסרטן ערמונית (J Urol)

08/08/2016

 

מניתוח משני של נתוני מחקר REDUCE (Reduction of Dutasteride of Prostate Cancer Events) עולה כי הטיפול בתרופות ממשפחת מעכבי PDE-5 (Phosphodiesterase 5) כנגד הפרעות זקפה, אינו מלווה בשינוי משמעותי בסיכון לסרטן ערמונית באף אחת מקבוצות הגברים או דרגות המחלה.

 

מחקר REDUCE הינו מחקר כפל-סמיות, רב-מרכזי, במהלכו חולקו באקראי גברים בגילאי 50-75 שנים לטיפול ב-Dutasteride (אבודרט) במינון 0.5 מ"ג/יום או פלסבו למשך ארבע שנים. החוקרים התמקדו בגברים עם רמות PSA בטווח 2.5-10 ננוגרם/מ"ל בגילאי 50-60 שנים או בטווח 3.0-10.0 ננוגרם/מ"ל בגברים מעל גיל 60. בכל המשתתפים תועדה גם תוצאה שלילית בביופסיה של הערמונית בתוך שישה חודשים מהגיוס למחקר.

 

מבין 6,501 גברים, 5.6% טופלו במעכבי PDE-5 בתחילת המחקר. מהנתונים עלה כי אין קשר בין אבחנת סרטן ערמונית במהלך ארבע שנות המחקר ובין הטיפול התרופתי - סרטן ערמונית אובחן ב-19.5% מהמטופלים במעכבי PDE-5, בהשוואה ל-22.7% מאלו שלא נטלו את הטיפול התרופתי, הבדל שלא היה מובהק סטטיסטית.

 

הטיפול במעכבי PDE-5 גם לא נקשר עם התפתחות מחלה בדרגה נמוכה או בדרגה גבוהה בניתוח חד-משתני או רב-משתני.

 

הממצאים נותרו ללא שינוי כאשר ניתוח הנתונים התמקד במחלה בדרגה גבוהה (מדד גליסון של 7 ומעלה או מדד גליסון של 8 ומעלה).

 

החוקרים מציינים כי הטיפול במעכבי PDE-5 לווה בשיעור זיהוי נמוך יותר של סרטן ערמונית, אך הבדל זה לא היה מובהק סטטיסטית בניתוח חד-משתני או רב-משתני.

 

בקרב גברים שטופלו במעכבי PDE-5, הסיכון הכולל לסרטן ערמונית במהלך ארבע שנות המחקר היה נמוך ב-33%, בהשוואה לגברים שלא נטלו טיפול להפרעות זקפה, אך הבדל זה שוב לא היה מובהק סטטיסטית.

 

כאשר המטופלים סווגו לפי דרגת המחלה, השימוש בטיפול תרופתי להפרעות זקפה הוביל לירידה של 58% ו-22% בסיכון לסרטן ערמונית בדרגה גבוהה ובדרגה נמוכה, בהתאמה, במהלך ארבע שנות המחקר, אל מול חולים שלא טופלו במעכבי PDE-5.

 

החוקרים כותבים כי הם מנחשים כי מעכבי PDE-5 עשויים להפחית את הסיכון לסרטן ערמונית בדרגה-גבוהה בהיקף של 58%, אך אינם יכולים לקבוע בוודאות כי לטיפול התרופתי יש תועלת כלשהי.

 

J Urol. Published online August, 2016

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני