מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
מאמר חדש שפורסם ב- The Lancet Gastroenterology & Hepatologyתומך ביעילותם של אגוניסטים ל- peroxisome proliferator-activated receptor(PPAR), בייחוד פיוגליטזון, ואגוניסטים של glucagon-like peptide-1 receptor (GLP-1R), בייחוד לירגלוטיד תת עורי וסמגלוטיד, בשיפור המאפיינים ההיסטולוגיים של דלקת כבד שומני לא אלכוהולית
(NASH). הניתוח שהתפרסם במאמר תומך גם ביעילותם של מעכבי קוטרנספורטר נתרן-גלוקוז 2 (SGLT2), בייחוד אמפגליפלוזין ודאפגליפלוזין, בהפחתת תכולת השומן בכבד. אם התוצאות המבטיחות הללו יאושרו בניסויים גדולים יותר בפאזה 3 עם תוצאים היסטולוגיים של הכבד, סביר להציע שאגוניסטים של PPAR, אגוניסטים של GLP-1R ומעכבי SGLT2 יהפכו לאפשרויות טיפול חשובות עבור אנשים עם כבד שומני (NAFLD) או NASH.
החוקרים ביצעו סקירה שיטתית של מחקרים שהעריכו את ההשפעות של אגוניסטים ל-PPAR, אגוניסטים ל-GLP-1R או מעכבי SGLT2 לטיפול ב-NAFLD או NASH. נמצאו 25 ניסויים מבוקרים אקטיביים או מבוקרי פלצבו פאזה 2 אקראיים שענו על קריטריוני ההכללה (ניסויים אקראיים מבוקרים פאזה 2 או פאזה 3 שהשתמשו באגוניסטים של PPAR, אגוניסטים GLP-1R או מעכבי SGLT2 לטיפול ב-NAFLD או NASH; נרשמו אנשים עם NAFLD או NASH שבהם האבחנה של מחלת כבד זו התבססה על ביופסיית כבד או על טכניקות מבוססות תהודה מגנטית). בסך הכל, ניסויים אלו כללו סך של 2597 אנשים בטווח גילאים 30-70 שנים שסבלו מעודף משקל או השמנת יתר (1376 [53%] גברים ו-1221 [47%] נשים; גיל ממוצע 52 שנים, BMI ממוצע 32 ק"ג/מ"ר [SD 3]; ו-1610 [62%] עם סוכרת סוג 2).
התוצאות של סקירה שיטתית זו מספקות ראיות חדשות התומכות בפיוגליטזון (אגוניסט ל-PPAR) כאחד מהטיפולים התרופתיים הטובים ביותר לטווח ארוך ב-NASH, ללא קשר לנוכחות סוכרת מסוג 2. תופעות לוואי המונעות שימוש קליני רחב יותר כוללות עלייה מתונה במשקל גוף וסיכון גבוה יותר לשברים (במיוחד בנשים לאחר גיל המעבר). מכיוון שיש רק ניסוי אקראי מבוקר בודד עבור lanifibranor, liraglutide או semaglutide שבדק את היעילות של תרופות אלו לטיפול ספציפי ב-NASH, אין מספיק ראיות כדי לתמוך ביעילותם להתוויה זו, ואימות נוסף בניסויים גדולים בפאזה 3 נדרש. בנוסף, הנתונים הראו כי אגוניסטים של GLP-1R ומעכבי SGLT2 קשורים לשיפור בשיעור המוחלט של תכולת השומן בכבד בהשוואה לפלצבו בקרב חולים עם NAFLD או NASH.
למאמר ב- The Lancet Gastroenterology & Hepatology