ממחקר חדש, שפורסם במהדורת דצמבר של The Journal of Rheumatology, עולה כי בהשוואה לחולים הסובלים מאוסטאו ארתריטיס או פיברומיאלגיה, חולים הסובלים מדלקת פרקים (RA) נמצאים בסיכון נמוך יותר לבעיות בסינוס. טיפול ב-RA בעזרת sulfasalazine או leflunomide יכול להוריד במעט את הסיכון, בעוד שטיפול ב-etanercept יכול להעלותו במעט.
מידע ממחקרים קליניים הציע כי קיימת עליה בסימפטומים הקשורים לסינוס בקרב חולי RA המקבלים טיפול אנטי TNF, כגון etanercept. אך, לא היה ברור מחקרים אלה אם המחלה בעצמה מעלה את הסיכון לבעיות בסינוס.
על מנת לחקור את הנושא יותר, החוקרים העריכו התרחשות של בעיות בסינוס בקרב 7243 נבדקים עם RA, 1667 נבדקים עם אוסטאוארתריטיס ו-447 נבדקים עם פיברומיאלגיה. בעיה בסינוס נחשבה חשובה (ומתאימה להיכלל במחקר) אם דרשה ביקור אצל רופא.
בששת החודשים לפני המחקר, 22.3% מחולי RA, 23.9% מחולי אסטאוארתריטיס ו-25.1% מחולי פיברומיאלגיה ביקרו אצל רופא בשל בעיה בסינוס. לאחר תקנון לגיל ומין, חולי RA היו פחות עתידים משמעותית לסבול מבעיית סינוס חשובה בהשוואה לחולים עם אוסטאוארתריטיס.
היסטוריה של אלרגיה או אסתמה הייתה הפרדיקטור הכי חזק של בעיות סינוס בכל 3 קבוצות הללו. בקרב חולי RA, שימוש ב- etanerceptהעלה את הסיכון לבעיות סינוס ב-20%, בעוד ששימוש ב- sulfasalazine וב- leflunomide הוריד את הסיכון ל-30% וב-20% בהתאמה.
לסיכום, הממצא של סיכון מוגבר למחלה בסינוס עם שימוש ב- etanerceptהוא עקבי עם מחקר קודם. לא ברור מדוע שימוש ב- sulfasalazineוב- leflunomideמוריד את הסיכון, אך בנוגע ל- sulfasalazine זה יכול להיות קשור לאפקטים האנטי בקטריאליים שלו.
J Rheumatol 2006;33:2412-2415
לידיעה במדסקייפ