במאמר חדש שפורסם בגיליון יולי של Journal of Rheumatology מציעים הכותבים כי הפרעה בתפקוד ההיפוקמפוס עשויה לעמוד בבסיס חלק מהתסמינים בתסמונת פיברומיאלגיה.
החוקרים ערכו בדיקות 1H-MRS (Proton Magnetic Resonance Spectroscopy) לבחינת תפקוד ההיפוקמפוס ב-15 חולי פיברומיאלגיה ו-10 ביקורות בגיל תואם.
באמצעות הבדיקה, חישבו החוקרים את רמות NAA (N-Acetyl Aspartate) בהיפוקמפוס, וכן את רמות Choline, Creatine ואת היחס שלהם והשוו את הממצאים בין הקבוצות. כל המשתתפים במחקר עברו בנוסף הערכה של דפוס השינה, תפקוד קוגניטיבי ותסמיני דיכאון. החוקרים העריכו את מספר הנקודות הרגישות של כל חולה, ומדד VAS (Visual Analog Scale) שימש להערכת כאב.
גיל החולים עמד בממוצע על 35.7 שנים ומשך המחלה הממוצע עמד על 18.1 חודשים. כל המשתתפים סבלו מליקוי בתפקוד הקוגניטיבי במבחן מיני-מנטל, שמונה (35.5%) ענו על קריטריוני דיכאון על-פי סולם Hamilton Depression Scale ובתשעה (60%) זוהו הפרעות שינה. אף אחד מהמשתתפים בקבוצת הביקורת לא סבל מליקוי קוגניטיבי, דיכאון, או הפרעות שינה.
רמות NAA בהיפוקמפוס הימני והשמאל היו נמוכות יותר בקבוצת החולים, בהשוואה לביקורות (p=0.05 ו-p<0.003, בהתאמה). הבדל מובהק סטטיסטית נוסף שזיהו החוקרים הוא ברמות Choline בהיפוקמפוס הימני, שהיו גבוהות יותר בקבוצת החולים. כמו כן, בקבוצת החולים יחס NAA/Choline ויחס NAA/Creatine היו נמוכים משמעותית בהשוואה לביקורות.
החוקרים לא זיהו הבדלים בין הקבוצות במטבוליטים אחרים שנבדקו או ביחס Choline/Creatine.
בקבוצת החולי, מדדי שפה עמדו בקורלציה משמעותית עם רמות Choline ורמות Creatine (p=0.041 ו-p=0.006, בהתאמה), אך לא זוהתה קורלציה משמעותית בין מטבוליטים או היחס שלהם ובין מספר הנקודות הרגישות, מדדי Fibromyalgia Impact Questionnaire, או כאב על-פי סולם VAS.
החוקרים מסכמים וכותבים כי זוהתה הפרעה בתפקוד ההיפוקמפוס בחולים עם פיברומיאלגיה, עם רמות NAA נמוכות יותר, עדות לפגיעה מטבולית אקסונלית או נוירונלית. מאחר שלהיפוקמפוס תפקיד חשוב בפונקציות קוגניטיביות, בקרת שינה ותפיסת כאב, החוקרים מאמינים כי ליקוי מטבולי בהיפוקמפוס עשוי להוביל לתסמינים הקשורים בתסמונת זו.
J Rheumatol 2008;35:1371-1377.
לידיעה במדסקייפ