מאת ד"ר עמית עקירוב
ממחקר חדש שהוצג בקונגרס העולמי השישי מטעם ה-World Institute of Pain עולה כי כאב הינו גורם תורם עיקרי להפרעה בתפקוד הקוגניטיבי בחולים עם תסמונת פיברומיאלגיה, הרבה מעבר לדיכאון, חרדה, עייפות, הפרעות שינה וטיפול תרופתי.
החוקרים מדווחים כי מדדי הערכת חשיבה מתמטית ויכולת קשב היו נמוכים יותר משמעותית בחולים עם פיברומיאלגיה, בהשוואה לביקורות בריאות. חלק גדול מהשונות במבחנים אלו נבע מהכאב. הגורם החשוב ביותר להפרעות אלו היה כאב, ולא דיכאון או חרדה.
במסגרת המחקר ערכו החוקרים השוואה בין 35 חולים עם פיברומיאלגיה ובין 29 ביקורות בריאות. כל המשתתפים השלימו את מבחן Uchida-Kraepelin, הערכה נוירו-פסיכולוגית המכמתת יכולת מספרית, יכולת קשב ומהירות עיבוד קוגניטיבי. התפקוד נמדד בחמישה מרווחים בני דקה אחת, להערכת השיפור בתפקוד עם הזמן.
החוקרים חיפשו אחר גורמים מנבאים אפשריים של התפקוד הקוגניטיבי, כולל כאב, דיכאון, חרדה, עייפות ושינה וטיפול תרופתי (כולל נוגדי-דיכאון, נוגדי-חרדה ותרופות אופיאטיות ולא-אופיאטיות להקלה בכאב).
במהלך כל אחת מחמש המשימות, מספר החישובים שבוצע היה נמוך יותר בקבוצת החולים עם פיברומיאלגיה, בהשוואה לביקורות (P<0.01), והשיפור בתפקוד עם הזמן היה פחות בולט (p<0.05).
מעניין לציין כי בחולים שנטלו אופיאטים התפקוד היה טוב יותר בהשוואה לאלו שלא נטלו את הטיפול התרופתי (p<0.05). ההשערה של החוקרים הייתה מנוגדת – כי אופיאטים יפגעו בתפקוד הקוגניטיבי; אך הממצאים הגיוניים, שכן התרופות מפחיתות את עוצמת הכאב ולכן החולים יכולים להתרכז טוב יותר.
למעשה, מדדי כאב גבוהים יותר מנבאים יכולת קוגניטיבית ירודה יותר (p<0.05), בעוד שדיכאון, חרדה, עייפות והפרעות שינה לא היו קשורות בזאת.
החוקרים משערים כי טיפול קוגניטיבי התנהגותי יביא לשיפור בתפקוד הקוגניטיבי של חולים עם פיברומיאלגיה, לא רק ע"י הפחתת תחושת הכאב, אלא גם באופן בלתי-תלוי, ע"י שיפור יכולת הריכוז והקשב.
מתוך הקונגרס העולמי השישי מטעם ה-World Institute of Pain
לידיעה במדסקייפ