בחולים עם פיברומיאלגיה תועדו חסרים בריכוז IGF-1 (Insulin-like Growth Factor 1) ותכולת מגנזיום בכדוריות דם אדומות, כך עולה ממחקר קטן, שתוצאותיו הוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Pain Management. מהנתונים עולים רמזים אפשריים העשויים לסייע בהבנת המחלה ויסללו את הדרך לטיפולים חדשים.
מדגם המחקר כלל 60 חולים עם אבחנה מאושרת של פיברומיאלגיה: 10 גברים בגיל ממוצע של 49.5 שנים ו-50 נשים בגיל ממוצע של 42.8 שנים.
בבדיקות להערכת IGF-1 ריכוז ההורמון הממוצע בקבוצת החולים עמד על 59.33 ננוגרם לד"ל, נמוך מהריכוז הממוצע של 235 ננוגרם לד"ל הצפוי לפי גילאי החולים, שכן רמות IGF-1 הן תלויות גיל.
מדידת ריכוז מגנזיום בכדוריות דם אדומות נערכו באותו יום, והתוצאות בקבוצת החולים עם פיברומיאלגיה הצביעו על ריכוז מגנזיום ממוצע של 4.49 מ"ג לד"ל, נמוך בהשוואה לריכוז הממוצע בקבוצת הביקורת שכללה 12 חולים עם אוסטיאוארתריטיס וסף מעבדתי של 5.5 מ"ג לד"ל.
מהממצאים עולה כי במידה וקובעים כי בחולי פיברומיאלגיה ריכוז מגנזיום נמוך, ייתכן ויש מקום להשלים בדיקה להערכת IGF-1. החוקרים מסבירים כי כאשר עולה חשד לרמות נמוכות של IGF-1 הם מפנים את המטופלים לאנדוקרינולוג, המשלים בדיקת גירוי GHRH-Arginine לאישור התוצאות. התגובה האופיינית כוללת עליית רמות ההורמון לשיא ולאחר מכן ירידה, אך במרבית החולים עם פיברומיאלגיה העקומה שטוחה, ללא תגובה לגירוי.
הטיפול בהורמון גדילה משיב את הרמות לערכים תקינים ולרוב מתחיל במינון נמוך של 0.2 מ"ג של זריקה תת-עורית הניתנת כל יום, למשך מספר חודשים, עם הגדלת המינון לפי רמות ההורמון בתוך מספר חודשים.
אעפ"י שמדובר במחקר קטן, החוקרים קוראים לרופאים לשקול גורמים אלו במסגרת מאמצי הטיפול בחולי פיברומיאלגיה.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAPM
לידיעה במדסקייפ