במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Rheumatology מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בהשוואה לחולי פיברומיאלגיה בעלי משקל גוף תקין, בחולים שמנים שכיחות מוגברת של מוגבלות, מחלות רקע רבות יותר, היקף פעילות גופנית קטן יותר, היארעות גבוהה יותר של הפרעות התמכרות, תסמיני דיכאון ומספר גדול יותר של תרופות לטיפול בפיברומיאלגיה.
מטרת המחקר הייתה לקבוע את השכיחות של מדדי מסת גוף גבוהים בחולים עם פיברומיאלגיה ולהבין את ההשפעה של עליה במדדי מסת הגוף בחולי פיברומיאלגיה.
במסגרת המחקר חולקו חולים עם פיברומיאלגיה לשלוש קבוצות לפי מדד מסת הגוף: משקל תקין, עודף משקל והשמנה. לאחר מכן בחנו החוקרים את הקשר בין עליה במדדי מסת גוף ובין משתנים הקשורים בפיברומיאלגיה, כמו גם תסמינים ומוגבלות, מחלות רקע ונתונים דמוגרפיים, סוציו-אקונומיים ופסיכיאטריים.
מבין 224 חולים, 0.4% היו בעלי תת-משקל; 25.9% בעלי משקל תקין; 29.9% בעלי עודף משקל ו-43.8% היו שמנים. החוקרים לא מצאו הבדלים בין הקבוצות בכל הנוגע לגיל, מין, נתונים דמוגרפיים, תסמיני פיברומיאלגיה, מדדי שאלונים להערכת ההשפעה של פיברומיאלגיה וקריטריוני ACR או פיברומיאלגיה.
בחולים עם פיברומיאלגיה הסובלים מהשמנה, בהשוואה לאלו בעלי משקל תקין, תועדו מדדי דיכאון גבוהים יותר (13.2 לעומת 10.5 נקודות בסולם Patient Health Questionnaire), שכיחות גבוהה יותר של מוגבלות לפי מדד Health Assessment Questionnaire Disability Index (1.3 לעומת 0.9 נקודות), היקף פעילות גופנית נמוך יותר (8.4% לעומת 25.4%), יותר מחלות רפואיות (1.5 לעומת 0.7), נטילת מספר תרופות רב יותר לטיפול בפיברומיאלגיה (3.5 לעומת 2.1) ושכיחות גבוהה יותר של התמכרות (48% לעומת 33.9%) והתעללות מינית (17.3% לעומת 6.8%).
ממצאי המחקר מעידים על קשר בין עליה במדד מסת הגוף ובין מדדי מוגבלות ודיכאון. החוקרים אישרו כי השכיחות של עודף משקל והשמנה גבוהה בחולי פיברומיאלגיה ומאמינים כי רופאים המטפלים בחולים אלו צריכים להיות מודעים לקשר הנ"ל ולדון בחשיבות ירידה במשקל עם חולי פיברומיאלגיה.
J Clin Rheumatol. 2015;21(6):289-295
לידיעה במדסקייפ