נוירולוגים רבים, גם אלו המתמקדים בעבודתם בטיפול בטרשת נפוצה, לא מצליחים בחלק מהמקרים להבחין בין טרשת נפוצה ובין הפרעות נפוצות אחרות, דוגמת מיגרנה ופיברומיאלגיה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך הכנס השנתי ה-CMSC (Consortium of Multiple Sclerosis Centers).
החוקרים בחנו את הדיווחים שהגיעו ממרכזים שונים, כולל דיווחים ממאיו קליניק (50%), אוניברסיטת ורמונט (25%), אוניברסיטת וושינגטון (11%) ואוניברסיטת אורגן (9%). הם ביקשו לכלול חולים בהם נקבעה אבחנה של טרשת נפוצה ע"י רופא קודם ומקרים בהם עלה חשד לאבחנה אחרת. האבחנות השגויות זוהו לאחר בדיקות קליניות ומעבדתיות וכן בדיקות הדמיה. המרכזים שלחו נתונים אודות 110 חולים שאובחנו באופן שגוי עם טרשת נפוצה.
שני שליש מהחולים אובחנו באופן שגוי עם חמישה מצבים: מיגרנה בלבד או בשילוב עם אבחנה אחרת (23%), פיברומיאלגיה (15%), תסמינים נוירולוגים לא-ספציפיים או לא-ממוקמים עם ממצאים חריגים בבדיקת MRI (12%), הפרעה פסיכוגנית (11%) והפרעות מהספקטרום של מייאליטיס אופטית (6%).
32 מבין 110 החולים (29%) אובחנו באופן שגוי במשך 3-9 שנים. מעט למעלה משליש מהחולים (36 חולים, או 33%), נשאו אבחנה שגויה למשך עשור ויותר.
26 חולים אובחנו אופן שגוי ע"י נוירולוגים עם תת-התמקצעות בטרשת נפוצה או מרפאה המתמקדת במחלה וע"י 35 נוירולוגים ללא הכשרה ספציפית בתחום. מכאן עולה כי אבחנה שגויה אינה מוגבלת רק לנוירולוגים שאינם מומחים בתחום.
24 הנוירולוגים שלקחו חלק במחקר טענו כי ב-72% מהמקרים של אבחנה שגויה, הייתה עדות ברורה לכך שהחולים לא סבלו מטרשת נפוצה.
המומחים מסבירים כי חלק גדול מהרופאים מאמין כי האבחנה המבדלת של טרשת נפוצה היא די רחבה, כאשר לעיתים קרובות טוענים כי האבחנה דורשת תחילה שלילת מצבים אחרים. עם זאת, מהנתונים הנוכחיים עולה כי ההפרעות שאובחנו בשוגג כטרשת נפוצה אינן נדירות, אלא הפרעות נפוצות.
מתוך הכנס השנתי ה-CMSC
לידיעה במדסקייפ