Pramipexole, אגוניסט לרצפטור לדופמין מספר 3, עשוי להפחית סימפטומים של פיברומיאלגיה, על פי תוצאות מחקר אקראי שפורסם בגיליון אוגוסט של Arthritis and Rheumatism.
מחקרים הראו כי יעילות Pramipexole בטיפול בפרקינסון ובתסמונת restless legs. הסיבה לתסמונת restless legs אינה ידועה, אך היא נפוצה יותר בחולים עם פיברומיאלגיה לעומת נבדקי ביקורת.
במחקר זה, שנמשך 14 שבועות במינון עולה, 60 חולי פיברומיאלגיה קיבלו באקראי ביחס של 2:1 ל-pramipexole לעומת פלצבו 4.5 מ"ג pramipexole או פלצבו כל ערב. חולים עם מצבים קומורבידים ונכויות לא הוצאו מהמחקר, ואושרו מינונים קבועים של אנלגסטיה ותרופות נוספות.
המדד העיקרי היה שיפור במדד הכאב ותוצאות משניות היו מדדי פיברומיאלגיה (FIQ), וכן MDHAQ, מדד נקודות רגישות, סקלת המילטון לדכאון ואינדקס בק לחרדה.
בהשוואה לחולים שקיבלו פלצבו, לאלו שקיבלו pramipexole היה שיפור הדרגתי ומשמעותי יותר בכאב, עייפות, תיפקוד ומצב כללי. לאחר 14 שבועות, מדד כאב ירד ב-36% בקבוצת pramipexole לעומת 9% בפלצבו. ירידה בכאב של לפחות 50% היתה ב-42% מהחולים שקיבלו pramipexole וב-14% מאלו שקיבלו פלצבו.
בקבוצת המחקר היה שיפור משמעותי יותר גם במדד FIQ ובתיפקוד (22% לעומת 0%), עייפות (29% לעומת 7%) ומדד כללי ב-MDHAQ. בהשוואה לתחילת המחקר, חלק מהתוצאות הראו נטייה לטובת הטיפול, אך התוצאות לא הגיעו למשמעות סטטיסטית.
תופעות הלוואי הנפוצות ביותר היו חרדה חולפת ואובדן משקל. אף אחד מהחולים לא עזב את המחקר בשל חוסר יעילות או תופעות לוואי הקשורות לתרופה.
בחולי פיברומיאלגיה שיפרה התרופה את הכאב, עייפות, תיפקוד ומצב כללי, והיתה בטוחה וסבילה היטב.
מיגבלות המחקר כללו שימוש בתרופות נוספות, חוסר יכולת לפרש כיצד התבטא השיפור בכאב ובתיפקוד, משך קצר, חוסר יכולת לקבוע מינון אופטימלי.
לסיכום, טיפול חדש בשימוש באגוניסט לרצפטור D3 (דופמין 3) מאפשר תקווה לחולי פיברומיאלגיה. יש צורך במחקרים נוספים בכדי לקבוע מנגנון פעולה, סיכונים ויתרונות לטווח ארוך, ולאשר ממצאים אלו בחולים שאינם נוטלים תרופות נוספות.
לידיעה במדסקייפ
Arthritis Rheum. 2005;52:2495-2505
לדף התרופה