בחולים עם הוכחה מעבדתית לזיהום בשפעת עליה של פי שש בסיכון לאשפוז עקב אוטם חד של שריר הלב במהלך שבעת הימים לאחר המחלה הזיהומית, בהשוואה לשנים שלפני ואחרי הזיהום, כל עולה מתוצאות מחקר עוקבה, שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine.
החוקרים השלימו מחקר שמטרתו הייתה לבחון את הקשר בין זיהום שפעת עם הוכחה מעבדתית ובין אשפוזים לאוטם חד של שריר הלב. הם התבססו על שיטות מעבדה שונות בעלות ספציפיות גבוהה לאישור זיהום שפעת בדגימות מדרכי הנשימה ובחנו את האשפוזים בשל אוטם חד של שריר הלב. הם הגדירו את "מרווח הסיכון" כשבעת הימים הראשונים לאחר איסוף הדגימה מדרכי הנשימה ואת "מרווח ביקורת" כשנה לפני ושנה שלאחר מרווח הסיכון.
החוקרים זיהו 364 אשפוזים בשל אוטם חד של שריר הלב שאירעו במהלך השנה שלפני ואחרי הוכחה מעבדתית לזיהום בשפעת. מבין אלו, 20 מקרים (20 אשפוזים בשבוע) אירעו במהלך תקופת "מרווח הסיכון" ו-344 (3.3 אשפוזים בשבוע) אירעו במהלך "מרווח הביקורת". יחס ההיארעות של אשפוזים בשל אוטם חד של שריר הלב במהלך מרווח הסיכון, בהשוואה למרווח הביקורת, עמדו על 6.05.
לא תועדה עליה בהיארעות אוטמים לבביים לאחר למעלה משבוע מהזיהום הנגיפי. יחסי ההיארעות של אוטם שריר הלב בתוך שבעה ימים לאחר זיהוי נגיף Influenza B, Influenza A, RSV (Respiratory Syncytial Virus) ונגיפים אחרים עמדו על 10.11, 5.17, 3.51 ו-2.77, בהתאמה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר משמעותי בין זיהומים נשימתיים, בעיקר שפעת, ובין אוטם חד של שריר הלב.
N Engl J Med. 2018;378:345-353
לידיעה במדסקייפ