מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
אבץ יעיל כנגד זיהומים נגיפיים בדרכי הנשימה, למשל בהצטננות, כך מראה מטה-אנליזה חדשה שפורסמה ב-BMJ Open. המטה-אנליזה כללה 28 מחקרים אקראיים מבוקרים (RCTs), בהם השתתפו 5446 מבוגרים שקיבלו אבץ במגוון תכשירים ודרכי מתן - תרסיס פומי, תת-לשוני ותרסיס לאף. החוקרים ניתחו בנפרד האם אבץ מנע או טיפל בזיהומים בדרכי הנשימה (RTIs).
אבץ דרך הפה או דרך האף מנע חמישה זיהומים בדרכי הנשימה לכל 100 חודשי אדם (רווח בר סמך של 95%, 1-8, NNT=20). בנוסף, האבץ הוריד ב-32% (RR) את הסיכון לפתח תסמינים קלים עד בינוניים התואמים לזיהום ויראלי בדרכי הנשימה. הוא נקשר גם לסיכון נמוך ב-87% לפתח תסמינים חמורים-בינונים (RR=0.13; רווח בר סמך של 95%, 0.04 – 0.38) וסיכון נמוך ב-28% לפתח תסמינים קלים יותר. ההפחתה הגדולה ביותר ב-RR הייתה עבור תסמינים קשים-בינוניים התואמים מחלה דמוית שפעת. לא זו אף זו, התסמינים חלפו יומיים קודם לכן עם אבץ תת-לשוני או תוך-אפי בהשוואה לפלסבו. בנוסף, הייתה ירידה משמעותית מבחינה קלינית בציוני חומרת הסימפטומים ביום השלישי, אך לא בחומרת התסמינים הכוללת. משתתפים שהשתמשו באבץ תת לשוני או אפי מוקדם במהלך המחלה היו בסיכוי גבוה פי 1.8 להחלים לפני אלו שהשתמשו בפלצבו.
יחד עם זאת, תופעות לוואי רבות יותר התרחשו בקרב אלו שהשתמשו באבץ, כולל בחילות או אי נוחות במערכת העיכול, גירוי או כאב בפה (RR=1.41, NNH=7). הסיכון לתופעת לוואי חמורה, כגון אובדן ריח או מחסור בנחושת, היה נמוך.
מחברת המחקר סיכמה, "עד עכשיו, כולנו חשבנו בדרך כלל שתפקידו של אבץ מיועד רק לאנשים שסבלו ממחסור באבץ, ועכשיו יש לנו כמה איתותים המצביעים על תפקידו הפוטנציאלי כגורם אנטי זיהומי ואנטי דלקתי בקרב מטופלים ללא מחסור באבץ".
לכתבה ב-Medscape