ויטמין D הוא נושא לוהט בספרות הרפואית. לאחר הסקירה האחרונה בנושא (מה הרמות המומלצות של ויטמין D ?/מאת ד''ר פנסקי, עורך אורתופדיה 22/04/2011) קיבלתי שיחות טלפונים, הודעות דוא"ל ושיחות פרוזדור רבות. תודה לרופאים שהאירו את עיני וציידוני בנתונים ומאמרים פרי עמלם.
ד"ר קורשייא הפנה את תשומת לבי לשני מאמרים פרי עטו (ד"ר גררד קורשייא וד"ר לבנה קורשייא, חסר בויטמין D בקרב ילדי ישראל: מגפה נסתרת. כתב העט הישראלי לרפואת ילדים, דצמבר 2008; 66: 3-8) לפיו חסר בויטמין D שכיח הן באוכלוסייה בוגרת והן בילדים בעיקר מעל גיל שנתיים. בירושלים החסר שכיח יותר יחסית באוכלוסיה החרדית לעומת החילונית. במחקר מ 2010 פרי עם של אותם מחברים אשר בדק שנית אוכלוסיית מבוטחים בירושלים (ד"ר גררד קורשייא וד"ר לבנה קורשייא, חסר בברזל בוויטמין D אצל ילדים בירושלים. כתב העט הישראלי לרפואת ילדים, 2010:73:13-15) נמצא כי 81% מאוכלוסיית הילדים במחקר, סבלה מחסר ויטמין D . החסר בלט בעיקר במתבגרים (גילאים 10-19 שנים).
על פי נתונים ראשוניים ממרפאה בבית שמש נמצא חסר ויטמין D במספר גדול של נבדקים שלא נחשדו כלוקים באוסטיאופורוזיס.
אם כן גם בארץ קיים חסר בויטמין D ,לא רק באוכלוסיה החרדית, ולא רק במבוגרים.
מה עושים? לצורך ייצור ויטמין D בעור מומלצת חשיפה בת 15-30 דקות ביום לקרני שמש ישירות. אבל חשיפה לשמש צופנת בחובה סיכון ברור ללקות במלנומה ויש להדגיש כי תכשירי הגנה נגד קרינת השמש מונעים יצירת ויטמין D בעור.
נראה כי גם בארצנו שטופת השמש, יש להקפיד על מתן תוספי ויטמין D גם מעבר לגיל שנה. תשובות מדוייקות לגבי מי היא אוכלוסיית היעד, באיזה מינון, ולאיזה תקופה, ניתן להקיש מפרסומים כלל עולמיים, אבל אין ספק כי רצוי מאד לבצע מחקר מקיף כלל ארצי לגבי שכיחות חסר ויטמין D במגזרים שונים בארצנו וממנו לגזור המלצות טיפוליות.