מדידה חד-פעמית של צפיפות המינראלים בצוואר הירך בנשים בגיל 67 שנים ומעלה מנבאת את הסיכון של הנבדקת לשברי ירך או שברים לא-חולייתיים במהלך 20-25 השנים הבאות, כך עולה מניתוח נתוני מחקר SOF (Study of Osteoporotic Fractures), שפורסמו במהלך חודש יולי בכתב העת Journal of Bone and Mineral Research.
החוקרים ביקשו לבחון אם מדידה יחידה של צפיפות העצם בצוואר הירך והיסטוריית שברים עשויים לנבא את הסיכון לשברים במהלך 20-25 שנים. הם התבססו על נתוני מחקר SOF להערכת צפיפות העצם וגורמי סיכון ב-7,959 נשים בגילאי 67 שנים ומעלה בשנים 1988-1990. המעקב אחר שברים נמשך לאורך 25 שנים להערכת שברי ירך ולאורך 20 שנים להערכת שברים לא-חולייתיים.
שיעורי ההיארעות המצטברים של שברי ירך לאחר 25 שנים עמדו על 17.9%; שיעורי ההיארעות של שברים לא-חולייתיים לאחר 20 שנים עמדו על 46.2%. היארעות שברי ירך לאחר 25 שנים הייתה הגבוהה ביותר בנשים בגילאי 80 שנים ומעלה (22.6%), בהשוואה לאלו מתחת לגיל 70 (13.9%).
מדידה יחידה של צפיפות העצם בצוואר הירך ניבאה באופן משמעותי את הסיכון בטווח הארוך לשברי ירך לאורך עד 25 שנים: סיכון של 29.6% בנשים ברבעון התחתון של צפיפות העצם לעומת 7.6% באלו ברבעון העליון (סיכון יחסי של 4.9). צפיפות העצם בצוואר הירך ניבאה שברי ירך עם ירדה קלה לאורך הזמן, מסיכון יחסי של 2.6 לאחר 0-5 שנים לסיכון של 1.8 לאחר 20-25 שנים. הסיכון לשברי ירך במהלך החיים היה דומה (כ-30%) ללא תלות בגיל בין 67 ועד מעל 80 שנים.
היסטוריה של שברי ירך ניבאה שברי ירך רק מעט טוב יותר מהיסטוריה של שברים לא-חולייתיים (סיכון יחסי של 1.6 לעומת 1.4, בהתאמה). היסטוריית שברים נותרה גורם מנבא משמעותי לאורך עד 25 שנים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מדידת צפיפות עצם יחידה והיסטוריית שברים עשויים לנבא את הסיכון לשברים לאורך 20-25 שנים. הסיכון ארוך הטווח לשברי ירך נותר גבוה במיוחד בקבוצות הגיל המבוגרות ביותר, ממצאים התומכים בהערכת סיכון ובחינת אפשרות טיפול גם בנשים המבוגרות ביותר, בסיכון הגבוה ביותר.
J Bone Miner Res. Published online July 18, 2017
לידיעה במדסקייפ