בחולים עם PMR (Polymyalgia Rheumatica) ו-GCA (Giant Cell Arteritis) עליה דומה בסיכון לשברים, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת BMC Medicine.
המחקר הרטרוספקטיבי כלל 12,136 חולים עם PMR ו-2,673 חולי GCA (735 חולים אובחנו עם שתי המחלות), להם התאימו החוקרים 46,238 ו-10,423 ביקורות תואמות, בהתאמה.
בהשוואה לאוכלוסיית הביקורת, הסיכון לשברים היה גבוה ב-63% בחולי PMR (148 שברים ל-10,000 שנות-אדם) וב-67% בחולי GCA (147 שברים ל-10,000 שנות-אדם).
הסיכון היה דומה בין המינים והסיכון היחסי היה אף גבוה יותר בקרב אלו בגילאי 50-60 שנים (עליה של פי 2.23 בסיכון בחולי PMR ופי 2.27 בחולי GCA, בהשוואה לביקורות התואמות).
הסיכון לשברים היה מוגבר בכל האתרים בחולי PMR, בעוד שבאוכלוסיית חולי GCA תועדה עליה בסיכון לשברים בשורש כף היד, חוליות וירך, אך ללא עליה בסיכון לשברי הומרוס.
מינונים גבוהים יותר של גלוקוקורטיקואידים לוו בסיכון גבוה יותר לשברים, בעוד שטיפול במתוטרקסט לא נקשר עם הסיכון לשברים בשתי הקבוצות.
גם בקרב חולי GCA ו-PMR עם לפחות שני מרשמים לטיפול בגלוקוקורטיקואידים, רק 12.6% ו-10.1% מהחולים, בהתאמה, קיבלו מרשם לטיפול בביספוספנטים.
החוקרים כותבים כי לאור הסיכון המוגבר לשברים בשתי המחלות, ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות מתן טיפול להגנה על העצם באוכלוסיות אלו, עם הערכת הסיכון לשברים וטיפול בהתאם.
BMC Med 2018
לידיעה במדסקייפ