שיפור בצפיפות המינראלים של העצם (Bone Mineral Density) לאחר שנתיים של טיפול תרופתי לאוסטיאופורוזיס עשוי לשמש כסמן עזר לסיכון מופחת לשברים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה, שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Society for Bone and Mineral Research.
הסקירה הנוכחית בחנה את מדד DXA-BMD על-בסיס נתונים מ-22 מחקרים להערכת טיפולים לאוסטיאופורוזיס בלמעלה מ-90,000 חולים, אשר השלימו לפחות הערכה אחת של צפיפות המינראלים של העצם. המחקר נועד לענות על הדרישות החדשות של מנהל המזון והתרופות האמריקאי לסמני עזר.
כחלק מהדרישות הללו, החוקרים נדרשו להשלים ניוח סטטיסטי של נתונים ממחקרים שפורסמו בספרות, במטרה לקבוע את היקף השפעת הטיפול המוסבר על-בסיס סמן זה. התרופות בסקירה כללו ביספוספנטים (Alendronate, Ibandronate, Risedronate, Zoledronic Acid), SERM (Arzoxifene, Bazedoxifene, Lasofoxifene, Raloxifene), Odanacatib, Denosumab, תרופות אנאבוליות (Teriparatide, Abaloparatide) וטיפול הורמונאלי חליפי.
בניתוח גרסיה, אחוז ההבדל בעליה בצפיפות העצם (שינוי בצפיפות העצם עם טיפול פחות השינוי בצפיפות העצם עם פלסבו) בירך, צוואר ירך ועמוד-שדרה מותני, נקשר בקשר מובהק עם ירידה יחסית בסיכון לשברים.
בניתוח מסוג אחר, החוקרים קבעו את היקף ההשפעה של הטיפול (הפחתת שברים) שהוסבר ע"י שינויים בצפיפות העצם. מחקרים קודמים של תרופות פרטניות לאוסטיאופורוזיס דיווחו כי השינויים בצפיפות העצם היו אחראיים ל-4-70% מהשפעת הטיפול עם סוגים שונים של שברים. עם זאת, המחקר הנוכחי – הראשון ששילב מספר מחקרים ובחן תוצאות שברים בצורה אחידה 0 מצא כי שינויים בצפיפות העצם היו אחראיים ל-30-60% מהירידה בסיכון לשברים.
החוקרים סמוכים ובטוחים כי צפיפות המינראלים של העצם על-בסיס בדיקת DXA תאושר כסמן עזר לסיכון לשברים מאחר והממצאים מבוססים על היקף נתונים גדול מאוד ומהימן.
מתוך כנס ה-ASBMR
לידיעה במדסקייפ