מדד סיכון גנטי (Genetic Risk Score, או GRS) המבוסס על צפי צפיפות המינראלים בעצם (estimated Bone Mineral Density, או eBMD) עשוי לנבא באופן בלתי-תלוי אתרי שברים ספציפיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism.
החוקרים בחנו את הדיוק של מדדי סיכון גנטיים לחיזוי שברים באמה, ירך וחוליות, כמו גם מדדי מיקרו-מבנה של עצם קורטיקאלית וטרבקולארית.
מדד הסיכון הגנטי על-בסיס אולטרה-סאונד (eBMD GRS) הדגים קורלציה מתונה עם מדדי סיכון גנטי המבוססים על בדיקת צפיפות עצם בצוואר הירך ועמוד השדרה. הנתונים העידו על קשר הפוך משמעותי בין מדדים אלו ובין צפי צפיפות המינראלים של העצם, צפיפות העצם בצוואר ירך ובעמוד-שדרה מותני, בהתאמה.
החוקרים כותבים כי מדד הסיכון הגנטי המבוסס על-צפי צפיפות העצם ניבא באופן בלתי-תלוי שברים בשורש כף היד ובחוליות, בעוד שהן מדד הסיכון הגנטי eBMD-GRS והן תרמו לחיזוי הסיכון לשבר ירך.
עוד עולה מהמחקר כי מדד הסיכון הגנטי על-בסיס צפי צפיפות העצם היה גם המנבא המג'ורי של מדדי מיקרו-מבנה של עצם טרבקולארית, בעוד שהן מדד סיכון גנטי על-בסיס בדיקת צפיפות עצם בצוואר ירך והן eBMD-GRS תרמו מידע בלתי-תלוי לחיזוי שטח עצם קורטיקאלית וצפיפות קורטיקאלית.
החוקרים מציעים כי מדד eBMD-GRS מספק מידע ייחודי אודות מיקרו-מבנה העצם הטרבקולארית והקורטיקאלית, בעוד שמדד סיכון גנטי על-בסיס צפיפות העצם בצוואר ירך מספק מידע חשוב על מיקרו-מבנה העצם הקורטיקאלית בלבד.
The Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism, online February 18, 2020
לידיעה במדסקייפ