טיפול בביספוספנטים למשך מספר שנים מלווה בעליה בשבריריות עצמות וירידה בקשיחות העצם, כך עולה מתוצאות סקירה חדשה שפורסמו בכתב העת Bone. החוקרים כותבים כי לטיפול ארוך-טווח בביספוספנטים עשויה להיות השפעה שלילית בחלק מהמטופלים לאור ההשפעה של התרופות על קשיחות העצם (האנרגיה שרקמת עצם יכולה לספוג לפני שנשברת).
המומחים מסבירים כי טיפול בביספוספנטים למשך שנה עד שלוש שנים מעלה את צפיפות העצם, חוזק ונוקשות חוליות מותניות כנגד דחיסה, אך בעל השפעה מעטה על תכונות העצם הדיאפיזלית. האנרגיה הנדרשת לשבר חוליה ועצם קורטיקאלית של הצלעות קטנה עם משך הטיפול, רמז לכך שתכונות הרקמה עשויות להיפגע.
בטווח הארוך, בדיקות מנגנוני שבר מציעות כי קשיחות העצם הקורטיקאלית פוחתת בכ-20% ויותר, למרות עליה בחוזק העצם עם טיפול בביספוספנטים.
תכשירי ביספוספנטים פוטנטיים יותר או במינונים גבוהים יותר עשויים לשפר את התכונות המבניות של העצם, אך אין להם השפעה רבה על התכונות החומריות, בהשוואה לתכשירים פחות פוטנטיים או בהשוואה לביספסופנטים במינונים נמוכים יותר.
מחקרים בכלבים מציעים כי משך ארוך של טיפול ב-Alendronate מלווה באובדן מוגבר של קשיחות העצם. עם זאת, מודלים ממוחשבים הגיעו למסקנות שונות באשר לשאלה אם מודול אלסטי וחוזק העצם מתחילים להיפגע לאחר טיפול ממושך או עולים במשך מספר שנים ולאחר מכן מתייצבים.
מניסיים להעמסה לסירוגין על העצם, כפי שקורה בחיים האמיתיים, עולה כי טיפול בביספסופנטים עשוי לגרום לשבר עצם עם מספר מחזורים קטן יותר (מחזור יכול להיות למשל צעידת צעד). לכן, השורה התחתונה היא כי טיפול בביספוספנטים עשוי להפחית את הסיכון לשברים ע"י מניעת אובדן עצם ולשמור על מסתם עצם וצפיפות עצם; עם זאת, טיפול ארוך-טווח עשוי לפגוע בתכונות הרקמה עם תופעות לוואי שליליות בחלק מהחולים.
Bone, online July 3, 2020
לידיעה במדסקייפ