על רקע הסערה שפקדה את הציבור בשבוע שעבר כאשר דווח על מס' מקרי תמותה של תינוקות ולאור החשש לאפידמיה, אזעקת השווא הויראלית באינטרנט שהפנתה אצבע מאשימה ל"במבה" של אסם, שאף גרמה כמעט לקריסת מניית החברה, קריאת משה"ב באמצתעות רופאי הילדים להרגיע את ההורים המבוהלים, ביקשנו לשוחח עם דר' טומי שיינפלד (בתמונה) , מנהל טיפול נמרץ ילדים בשניידר, ששם בעצם הכל התחיל...
בשיחה עם דר' שיינפלד עלו מס' נקודות מעניינות וחשובות:
הכל החל בתחילת השבוע הקודם כאשר במח' טיפול נמרץ ילדים בשניידר נוכחו שיש צבר חריג של מס' מקרי תחלואה ותמותה קשים במחלקה (4 מקרי תמותה ו-4 מקרי תחלואה בטווח גילים של חצי שנה עד שנה וחצי), מבלי שתהיה ליחידה "כותרת" או אבחנה ברורה, דבר שהטריד מאוד את דר' שיינפלד. מקרה ראשון לפני כחודש שהסתיים בתמותה ובתרומת אברי התינוקת מבלי שהייתה אבחנה ברורה, שני מקרים נוספים של קצליטיס קשה מאוד מבלי שהיה פתוגן בשלב ראשון, פטירה נוספת של תינוק שעבר החייאה ממושכת, ושני מקרים נוספים של צפליטיס קשה שאחד מהם גרם לנזק מוחי קשה.
במקביל נודע על מקרה נוסף של תמותה של תינוק בבי"ח דנה באיכילוב ומקרה נוסף בצפון. באותו זמן התקבל תשובה למשטח חיובי של אנטרווירוס אצל אחד הילדים, וכך גם הימצאות אנטרווירוס בנוזל חוט שידרה בחולה אחר ואבחנה של קרדיטיס בחולה אחר, שכידוע לרוב נגרם ע"י אותו וירוס.
לאור זאת, החליט דר' שיינפלד לפנות למשה"ב , באמצעות פרופ' שליט, מנהל המחלקה למחלות זיהומיות בשניידר.
במקביל המשיכה היחידה לקחת ולבדוק תרביות. והשאלה שהתעוררה אם כל המקרים נגרמו ע"י אותו פתוגן.
דר' שיינפלד מציין שהיה קושי להגיע לאבחנה המדוייקת של תת הקבוצה של הוירוס, שהוא זן שכיח הנמצא בכמות של עשרות אלפים בשנה, ולרוב גורם לרוב לתחלואה קלה.
בעת הגשת החומר למשה"ב ציין דר' שיינפלד שלא הייתה לו השערה מובילה לתחלואה, אם כי הסיכוי שהגורם הוא חיסונים או תזונה מסויימת או מוות בעריסה היה אפסי, ונראה יותר מקור זיהומי של וירוס נפוץ ש"השתגע". לוירוס אין כידוע חיסון כיום.
דר' שיינפלד מציין שידועים בעולם 2 אירועי התפרצות קטנים דומים בשנים האחרונות, בסינגפור וביוון, של זן אלים של אנטרוויקוס שגרם לתמותה של מס' תינוקות.
התיסכול של הפרשה כפי שמציין דר' שיינפלד הוא חוסר היכולת היה להגיע לאבחנה מדוייקת וכתוצאה מכל לפאניקה ולבהלה שתקפה את הציבור. לכן גם לא ניתן היה להעביר מסר מקצועי ברור לרופאי הילדים מבחינת איבחון מוקדם כי הקליניקה בתחילה הייתה ללא אירועים מיוחדים: חום, כאבי בטן ומעבר חד ומהיר לקריסה.
לא נמצאה גם כל עדות למכנה משותף גנטי - כל הילדים היו עד לאירוע מפותחים היטב.
הפרשה הזכירה לדר' שיינפלד את אירוע הרמדיה שהחל כזכור בשניידר. גם אז שכבו ביחידה מס' תינוקות והוא עם צוות היחידה עמלו וחקרו בכדי לזהות את הגורם לתחלואה.
המסקנות והלקחים של דר' שיינפלד מהאירוע הם שהיה צורך להיערכות תקשורתית ומתן מענה להורים המודאגים, שכן בימים הראשונים כמות הפניות הייתה גבוהה מאוד והיחידה לא יכלה להתמודד עם "הצונאמי" של הטלפונים והביקורים. דר' שיינפלד ממליץ להבא להקים חדר מצב המדווח לתקשורת באופן סדיר ומבוקר שיאפשר ניהול האירוע באופן נכון. בכל מקרה חשוב מאוד לדעתו להגיע לאבחנה הסופית והנכונה, וליצור תכנית מגירה לאירועים דומים בעתיד.