מאת ד"ר עמית עקירוב
בחולים קשישים, בעיקר גברים שאושפזו עם דלקת ריאות שנרכשה בקהילה, התועלת ההישרדותית המוקדמת עם טיפול באזניל (Azithromycin) עולה בהרבה על הסיכון לאוטם לא-פטאלי של שריר הלב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש. במאמר שפורסם במהדורת 4 ביוני של כתב העת Journal of the American Medical Association מדווחים החוקרים כי במהלך 90 הימים הראשונים לאשפוז, הטיפול באזניל מנע שבעה מקרי תמותה עבור כל מקרה אחד של אוטם לא-פטאלי של שריר הלב.
ממצאי המחקר תומכים בהנחיות הנוכחיות מטעם ה-IDSA/ATS לטיפול בדלקת ריאות שנרכשה בקהילה, בהן הומלץ על טיפול באזניל כחלק מטיפול משולב בחולים המאושפזים עם דלקת ריאות. הממצאים מאשרים כי קיים יתרון ברור עם טיפול באזניל במונחים של מניעת תמותה עקב דלקת ריאות שנרכשה בקהילה.
החוקרים התבססו על נתונים ממאגר Department of Veterans Affairs וזיהו כ-74,000 חולים מ-118 בתי חולים, שהיו בגילאי 65 שנים ומעלה בשנים 2002-2012 כאשר אושפזו לבית החולים בשל דלקת ריאות שנרכשה בקהילה וקיבלו טיפול אנטיביוטי משולב כמומלץ – דוגמת פלאורוקינולונים או ביתא-לקטאם, עם או ללא אזניל.
התוצאים העיקריים כללו את שיעורי התמותה לאחר 30 ימים ולאחר 90 ימים ואירועים קרדיווסקולאריים – אוטם שריר הלב, אי-ספיקת לב והפרעות קצב לב – בתוך 90 ימים מהאשפוז.
גילאי החולים עמדו בממוצע על 77.8 שנין, כאשר רובם היו גברים (98.3%).
החוקרים בחנו את התוצאות בקרוב ל-32,000 חולים שקיבלו טיפול משולב שכלל אזניל וכ-32,000 חולים שקיבלו טיפול מומלץ אחר בהנחיות.
שיעורי התמותה לאחר 90 ימים היו נמוכים משמעותית באלו שטופלו באזניל, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפולים אחרים (17.4% לעומת 22.3%).
בחולים שטופלו באזניל תועלה עליה קטנה ומשמעותית בסיכויים לאוטם שריר הלב, בהשוואה לאלו שטופלו בתרופות אחרות (5.1% לעומת 4.4%). עם זאת, לא תועה עליה משמעותית בסיכון לאירועים לבביים אחרים (43.0% לעומת 42.7%), הפרעות קצב לב (25.8% לעומת 26.0%) או אי-ספיקת לב (26.3% לעומת 26.2%).
על-מנת לבחון את המאזן בין הסיכון והתועלת של הטיפול, החוקרים ערכו ניתוח סטטיסטי וחישבו כי מספר החולים הנדרש לטיפול באזניל עמד על 21 חולים למניעת מקרה תמותה אחד בתוך תשעים ימים, בהשוואה למספר נדרש לנזק של 144 חולים להשראת אוטם אחד של שריר הלב. מכאן עולה תועלת בדמות מניעת כשבעה מקרי תמותה עם כל מקרה אחד של אוטם לא-פטאלי של שריר הלב עקב הטיפול התרופתי.
למרות הסיכון האפשרי להפרעות קצב לב ואוטם שריר הלב, לטיפול באזניל אין אינטראקציות בין תרופתיות כמו תרופות אחרות ממשפחת מקרולידים, והוא נחשב לבטוח ביותר מבין כל המקרולידים בכל הנוגע ללב. ההשפעה המועילה של אזניל ומקרולידים באופן כללי בחולים עם דלקת ריאות נובעת מהשפעותיהן על מערכת החיסון.
JAMA 2014; 311:2199-2208
לידיעה במדסקייפ
הערת מערכת:
לפני כחודש פורסם מאמר ב-NEJM שבאופן דומה, לא הדגים עליה בתמותה קרדיווסקולארית עם טיפול באזיתרומיצין בחולים מבוגרים ובגיל העמידה.