מתן חיסון מומת כנגד פוליו לפחות שישה חודשים לאחר סדרת חיסונים פומיים כנגד הנגיף מלווה בחסינות טובה יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש יולי בכתב העת Lancet.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נגיף פוליו עודנו אנדמי בפקיסטן, אפגניסטן וניגריה. אחד הגורמים התורמים להמשך המחלה הוא החלשות של חסינות רירית המעי שנה לאחר החיסון הפומי. במאמר הנוכחי מדווחים החוקרים כי במבוגרים לאחר חיסון פומי כנגד פוליו בילדות, שקיבלו IgA (Immunoglobulin A) התפתחה חסינות תאית והומוראלית בולטת יותר.
החוקרים שיערו כי מתן חיסון מומת כנגד פוליו, הכולל זני 1, 2 ו-3, לילדים שכבר קיבלו חיסון פומי כנגד פוליו עשוי לחזק את התגובה החיסונית. במחקר בתווית-פתוחה, אקראי ומבוקר, חולקו באקראי 450 ילדים בריאים, בגילאי 1-4 שנים, שלא קיבלו חיסון מומת קודם לכן, שקיבלו לפחות חמש מנות חיסון פומי כנגד פוליו, כאשר המנה האחרונה ניתנה במהלך ששת החודשים האחרונים, לקבלת חיסון מומת או לקבוצת ביקורת.
החוקרים העריכו את התגובה החיסונית כשיעור הילדים שהפיצו את נגיף הפוליו שבעה ימים לאחר מנת חיסון פומי כנגד פוליו. מנה שניה של חיסון פומי כנגד פוליו ניתנה לילדים בקבוצת הביקורת ואפשרה לחוקרים להעריך את חסינות המעי בתגובה למנה הראשונה.
הוספת חיסון מומת הביאה לעליה בתגובת הנוגדנים בדם בתגובה לתגר נגיף פוליו. שבוע לאחר חיסון פומי כנגד פוליו, 224 ילדים בקבוצת ההתערבות ו-224 ילדים בקבוצת הביקורת סיפקו דגימות צואה. בקבוצת ההתערבות, ב-12% מהילדים תועד נגיף פוליו מזן 1 וב-8% תועד נגיף פוליו מזן 3, זאת בהשוואה ל-19% ו-26% מהילדים בקבוצת הביקורת, בהתאמה (יחס סיכון של 0.62, P=0.0375 ויחס סיכון של 0.30, p<0.0001), בהתאמה.
בילדים בקבוצת הביקורת, המנה הראשונה של חיסון פומי כנגד פוליו לא הפחיתה את היקף הפצת הנגיף לאחר המנה השניה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הוספת חיסון מומת כנגד פוליו עשויה להפחית את שיעורי ההדבקה במטיילים, לשפר את ההגנה באזורים אנדמיים ולהגביר את חסינות העדר.
Lancet. Published online July 11, 2014
לידיעה במדסקייפ