מתוצאות מחקר Partners PrEP Study עולה כי טיפול מונע לפני חשיפה (PrEP או Pre-Exposure Prophylaxis) בתקופה שסביב ההפריה אינו משפיע על סיכויי ההפריה, ואינו משפיע לרעה על העובר.
עם זאת, בממוצעף הנשים במחקר שקיבלו טיפול מניעתי היו הרות במשך כ-35 ימים בלבד ולכן הממצאים אינם מעידים על ההשפעה של גישת טיפול זו באמצעות תרופות אנטי-רטרוויראליות כאשר ניתנות במהלך ההיריון.
מחקר Partners PrEP Study הושק בשנת 2008, במהלכו זוגות בהם אחד מבני הזוג היה נשא HIV, חולקו באקראי לטיפול מונותרפי ב-Tenofovir Disoproxil Fumarate, טיפול משולב עם Emtricitabine ו-Tenofovir, או פלסבו.
אף אחת מהנשים לא היו נשאיות נגיף HIV, אך הן קיבלו טיפול אנטי-רטרוויראלי מונע למניעת הדבקה מבן הזוג שלהן.
בשנת 2011, ועידת המעקב והבטיחות הורתה על הפסקת קבוצת הפלסבו, מאחר והטיפול היה יעיל במידה מסוימת במניעת HIV.
במחקר הנשים ההרות, החוקרים עקבו אחר 1,785 זוגות בהם אחד מבני הזוג נשא HIV עד לסוף שנת 2012. הם זיהו 431 הריונות במהלך המחקר – 288 לפני הפסקת קבוצת הפלסבו ו-143 לאחר הפסקת קבוצת הפלסבו. שיעורי ההיארעות של הריונות בקבוצת ההתערבות היו דומים לפני ואחרי סגירת קבוצת הפלסבו.
שיעור אובדן הריונות עמד על כשליש במחקר והינו בטווח התקין ברחבי העולם, ומשקף פשוט את העובדה כי המשתתפות במחקר היו במעקב כל חודש באמצעות בדיקות שתן רגישות מאוד לזיהוי הריונות מוקדמים. המטרה בזיהוי מוקדם מאוד של ההיריון היא לצמצם את משך הטיפול ב-PrEP בנשים שהרו.
לא תועד קשר משמעותי בין קבוצות טיפול מונותרפי וטיפול משולב ובין תוצאות הלידה, גדילת היילוד או תפקוד כלייתי. עם זאת, החוקרים מציינים כי עבור חלק מהתוצאות, כולל אובדן הריון, לידה מוקדמת, מומים מולדים ותמותת יילודים, רווח בר סמך היה רחב. למעשה, באשר לאובדן הריונות, רווח בר סמך של 95% נע בין 5.3%- (השפעה מגנה) ועד 25.7% (השפעה מזיקה).
לאור זאת, החוקרים מסכמים וכותבים כי לא ניתן לקבוע הצהרה דפיניטיבית בנוגע לבטיחות PrEP בתקופה שסביב ההפריה. עם זאת, PrEP מציע אפשרות נוספת להפחתת הסיכון להדבקה בנגיף HIV בנשים העשויות להרות או מעוניינות להרות, עם בן זוג שהוא נשא HIV. יש להגביל את קיום יחסי מין לא-מוגנים למועדים בהם הסבירות הגבוהה ביותר כי האישה פוריה.
JAMA. 2014:312:349-350, 362-371
לידיעה במדסקייפ