מאת מערכת אי-מד
ה-WHO הצהיר אמש, לאחר דיון של פאנל מומחים באתיקה רפואית, כי מתן טיפול נסיוני שאינו אושר עם חוסר מידע מספק על יעילות ובטיחות במטרה להציל או למנוע המשך התפרצות של האבולה הוא צעד אתי. ע"פ הודעת הארגון הייתה הסכמה מלאה בין כל 12 המשתתפים בפאנל שבנסיבות המיוחדות של ההתפרצות הנוכחית של האבולה זהו מהלך אתי להציע טיפול שלא קיבל עדיין אישור , כטיפול המיועד להצלה או למניעת התרחבות המגיפה.
הפאנל הסכים שגם במסגרת זו של טיפול נסיוני יש צורך בעמידה בקריטריונים כמו שקיפות של כל האספקטים של הטיפול, הסכמה מדעת של המטופלים, חופש לבחירת קבלת הטיפול, סודיות, כיבוד זכויות וכבוד המטופל .
כזכור ה-WHO הכריז ב-8/8/14 שמגיפת האבולה במערב אפריקה כסיכון דחוף, לבריאות הציבור הגלובלית, וכמגיפה החמורה ביותר אי פעם אשר קיים קושי רב להשיג בה שליטה.
בהודעת ה-WHO נמסר עוד כי בעבר זיהוי כל מקרי ההדבקה ובידודם באופן מלא הביא תמיד להפסקת התפשטות הוירוס, אך נראה שבהתפרצות זו המצב שונה בשל כמות גדולה יותר של מקרים והתפשטות רחבה יותר.
העובדה שקיים טיפול פוטנציאלי עשויה להיות בעלת חשיבות רבה, סבורים ב-WHO. הם מוסיפים כי זוהי למעשה הפעם הראשונה שקיימים טיפולים פוטנציאלים וחיסונים שעשויים לתמוך במאמצים לשלוט בוירוס. עם זאת, למרות שמס' טיפולים הוכיחו יעילות רבה במטופלים שאינם בני אדם, אף טיפול עדיין לא השלים את הבניסויים בבני האדם הנדרשים לאישורם כטיפול אפקטיבי ובטוח.
ה-WHO מסבירים שמכיוון שיותר מידי אנשים נפטרו במגיפה הנוכחית והשימוש האחרון שנעשה בטיפולים נסיוניים במס' אנשים שנדבק באבולה זכה לכותרות רבות היה מקום לקיים הדיון בסוגיה האתית של השימוש בטיפולים אלה.
הפאנל מדגיש שקיימת מחוייבות מוסרית לאסוף ולחלוק במידע שיתקבל על שימוש בתרופות נסיוניות נגד אבולה באשר ליעילותן ולבטיחותן. בנוסף, הם מציינים כי קיימת גם חובה להעריך התערבויות אלה בדרך הטובה ביותר האפשרית באמצעות מחקרים קליניים בכפוף לנסיבות במטרה להשיג הוכחות משכנעות על יעילותן ובטיחותן כך שבמידה ולא תושגנה ההוכחות - לעצור השימוש בהן.
לדיווח במדסקייפ