מאת ד"ר עמית עקירוב
במאמר שפורסם בכתב העת Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי השמנת-יתר מלווה בשיעורי תמותה טובים יותר לאחר שנה אחת בחולים מבוגרים, שאושפזו ביחידות טיפול נמרץ עקב אלח-דם.
לדברי החוקרים, מאחר והשמנה מלווה לעיתים קרובות בתוצאות רפואיות פחות טובות, הממצאים הנוכחיים מפתיעים במידה מסוימת. עם זאת, מחקר שפורסם לאחרונה הציע כי השמנה עשויה לסייע לחולים שפיתחו מחלה חמורה. אלח-דם מלווה בשיעורי תמותה גבוהים וחולים השורדים מצבים אלו נדרשים לעיתים קרובות לטיפול נוסף ושיקום גופני.
רופאים מצפים לתוצאות פחות טובות בחולים שמנים ואמונה זו עשויה להשפיע על הטיפול והייעוץ הניתן לחולים ולבני המשפחה שלהם. מהמחקר הנוכחי עולה כי אלח-דם בחולים שמנים למעשה מלווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר, עם תוצאות תפקודיות דומות לחולים בעלי משקל תקין.
החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר עוקבה שכלל 1,404 אמריקאים מבוגרים, שאושפזו בשל אלח-דם חמור בין השנים 1995-2005. הם אספו מידע אודות הגובה והמשקל של החולים לפני ואחרי אלח-דם וסיווגו את החולים לפי קריטריוני מדד מסת גוף מטעם ארגון הבריאות העולמי, ולא כללו חולים עם תת-משקל.
גיל המשתתפים במחקר עמד על 79 שנים, בממוצע; 597 חולים (42.5%) היו בעלי משקל תקין, 473 (33.7%) היו בעלי עודף משקל ו-334 (23.8%) סבלו מהשמנת-יתר או השמנת-יתר חמורה.
מהנתונים עולה קשר בין מדד מסת גוף גבוה יותר ובין שיעורי תמותה נמוכים יותר לאחר שנה אחת: 44.7% בחולים עם השמנה חמורה, 46% בחולים שמנים ו-53.1% בחולים עם עודף-משקל, בהשוואה ל-62% בחולים בעלי משקל תקין (p<0.001). לאחר תקנון להבדלים בגיל, רווחה ומגבלות גופניות ונפשיות בתחילת המחקר, עדיין השמנה והשמנה חמורה לוותה בסיכויים נמוכים יותר לתמותה (יחס סיכויים של 0.59 ו-0.46, בהתאמה), בהשוואה לשיעורים בחולים לא-שמנים. לא תוארו הבדלים במגבלות תפקודיות לאחר אלח-דם לפי מדד מסת הגוף.
בהשוואה לחולים בעלי משקל תקין, חולים שמנים נדרשו להוצאות רפואיות גדולות יותר ואשפוז ממושך יותר לבית החולים. עם זאת, ניצול שירותי הבריאות היה דומה בקטגוריות השונות, וכך גם חציון ההוצאה היומית. מכאן עולה כי הישרדות ארוכה יותר בחולים שמנים עשויה לעמוד בבסיס ההוצאות והעלויות הרפואיות הגבוהות יותר.
Crit Care Med. 2014;42:1766-1774
לידיעה במדסקייפ