מאת ד"ר עמית עקירוב
במהלך טיפול ב-Clarithromycin (קארין), אך לא Roxithromycin (רוליד), קיים סיכון מוגבר לתמותה לבבית, בעיקר בקרב נשים, בהשוואה לטיפול ב-Penicillin V כנגד זיהומים דומים, כך עולה מתוצאות מחקר מבוסס-אוכלוסיה מדנמרק. החוקרים מדווחים על 37 מקרים נוספים של תמותה לבבית לכל מיליון מחזורי טיפול ב-Clarithromycin.
עם זאת, לאור האופי התצפיתי של המחקר, לא ניתן לשלול כי מדובר בהבדלים בסיכון הבסיסי לתמותה לבבית בין מטופלים ב- Clarithromycinובין טיפולים באנטיביוטיקות אחרות, שלא נלקחו בחשבון. לפיכך, יש לאשר את הממצאים במחקרים בלתי-תלויים בטרם ניתן יהיה להמליץ על שינוי בהנחיות הקליניות.
החוקרים מסבירים כי מאחר ומקרולידים עשויים להאריך את מקטע QT, תתכן עליה בסיכון להפרעות קצב קטלניות, אך אין עדויות רבות המאשרות את הסיכון הנ"ל. בדנמרק, Roxithromycin הינה התרופה הנפוצה ביותר בשימוש ממשפחת המקרולידים, לאחריה Azithromycin (אזניל) ובהמשך Clarithromycin. Clarithromycin משמשת לעיתים קרובות ברחבי העולם למגוון רחב של זיהומים חיידקיים, בעיקר זיהומים בדרכי הנשימה. Clarithromycin משמשת גם לטיפול במחלת כיב פפטי. פרט לכך, ההנחיות בדנמרק אינן קובעות כל יתרון או חסרון ספציפי לתרופה אחת, בהשוואה לאחרת, וניתן להשתמש בכל אחת מהן.
החוקרים ערכו מחקר עוקבה ארצי להערכת שיעורי תמותה לבבית פתאומית או תמותה עקב הפרעת קצב או מחלה לבבית אחרת, על-רקע טיפול ב- Clarithromycin ו-Roxithromycin לעומת Penicillin V (לה התוויות דומות, אך ללא סיכון לבבי).
מהנתונים עולה כי בין השנים 1997-2011, מבוגרים בגילאי 40-74 שנים עם סיכון התחלתי נמוך לתמותה לבבית, שהתגוררו בדנמרק, קיבלו למעלה מחמישה מיליון מחזורי טיפול בני שבוע בתרופות שנבחנו: כ-4.3 מיליון מחזורי טיפול ב-Penicillin V, קרוב ל-590,000 מחזורי טיפול ב-Roxithromycin וכ-160,000 מחזורי טיפול ב- Clarithromycin.
החוקרים מדווחים על 285 מקרי תמותה לבבית: 5.3 מקרים ל-1,000 שנות-מטופל במהלך הטיפול ב- Clarithromycin, אך רק 2.5 ל-1,000 שנות מטופל במהלך הטיפול ב-Roxithromycin או Penicillin V.
בהשוואה למשטר טיפול ב-Penicillin V, במודל מתוקנן, הטיפול ב- Clarithromycin לווה בעליה של פי 1.76 בסיכון לתמותה לבבית במהלך הטיפול. הסיכון היה גבוה פי 2.83 בנשים ורק פי 1.09 בגברים.
החוקרים מדגישים כי הסיכון האבסולוטי לתמותה לבבית הוא נמוך ברמת החולה הפרטני, ועדיין נמוך בנשים המטופלות ב- Clarithromycin. ההחלטות על בחירת הטיפול צריכות לכלול התיחסות לסוג הזיהום ומאפייני המטופל.
החוקרים לא זיהו עליה בסיכון לתמותה לבבית עם טיפול משולב בתרופות המעכבות את פעילות ציטוכרום P450-3A, ככל הנראה לאור המספר הקטן של מקרים של טיפולים משולבים, האסורים בהנחיות לטיפול.
החוקרים מציינים כי מחקרים קודמים מצאו כי למקרולידים שונים פוטנציאל השפעה שונה על הארכת מקטע QT; לדוגמא, נראה כי ל- Clarithromycin פוטנטיות גדולה יותר להערכת מקטע QT, בהשוואה ל-Roxithromycin. לפיכך, במידה והקשר שזוהה אמיתי, אזי ייתכן כי זהו ההסבר לסיכון המוגבר עם Clarithromycin , אך לא עם Roxithromycin.
BMJ 2014; 349:g4930
לידיעה במדסקייפ