מאת מערכת אי-מד
ע"פ מחקר חדש המתפרסם ב-J Glaucoma , טיפול סיסטמי בפלואורוקוינולונים לא היה קשור לעלייה בסיכון לגלאוקומה.
מטרת החוקרים הייתה לבחון את הסיכון להתפתחות גלאוקומה במטופלים הנוטלים סיסטמית פלואורוקוינולונים. לצורך כך בוצע מחקר מבוקר מקרה בין קבוצה של מטופלים אשר ביקרו אוטפלמולוגיסטים במחוז בריטיש קולומביה, קנדה בין 2000 ל-2007. זוהו המקרים שבהם הייתה אבחנה חדשה של גלאוקומה (לפי ICD-9 360) . לכל מקרה כזה, נבחרו 5 מטופלים ששימשו כקבוצת בקרה ואשר היו תואמים מבחינת גיל וזמן קלנדרי. החוקרים ביצעו אנליזה של יחסי סיכון (RR) עבור שימוש נוכחי, לאחרונה, בעבר או במנותק של פלואורוקוינולונים עם הסיכון לגלאוקומה.
החוקרים מדווחים כי עבור קבוצת מעקב שכללה 989,591 משתתפים, 178,264 אובחנו עם גלאוקומה, ו-891,320 היוו קבוצת ביקורת. הקבוצות היו דומות מבחינת גיל ממוצע (65) ותחלואה נלווית לרבות יתר לחץ דם, מחלת לב כלילית וסוכרת.
לא נמצאה עדות מובהקת ליחס בין שימוש בפלואורקוינולונים סיסטמיים ולהתפתחות גלאוקומה עבור שימוש נוכחי [RR=1.01 (95% confidence interval (CI), 0.95–1.07) , שימוש לאחרונה [ RR=1.00 (95% CI, 0.92–1.08 )], או בעבר [ RR=0.94 (95% CI, 0.90–1.00)].
שימוש מרוחק של פלואורוקוינולונים סיסטמיים נמצא קשור בסיכון מוגבר נמוך אך מובהק סטטיסטי לגלאוקומה [RR=1.12 (95% CI, 1.09–1.14)].
החוקרים מסכמים שלא זוהה קשר בין שימוש נוכחי, לאחרונה או בעבר בפלואורוקוינולונים סיסטמיים לסיכון מוגבר לגלאוקומה , אך נמצאה מובהקות סטטיסטית מינימלית לסיכון מוגבר עם שימוש מרוחק. לדעת החוקרים יש מקום לבחון במחקרים נוספים אפשרות לתגובה נדחית מאוחרת של שימוש בפלואורוקוינולונים המובילה לגלאוקומה.
J Glaucoma. 2014;23(7):464-466