מאת מערכת אי-מד
ע"פ מחקר שפורסם החודש ב-Transpl Infect Dis הטיפול באמצעות anidulafungin (ארקסיס, פייזר) עשוי להוות את טיפול הבחירה במטופלים לאחר השתלת אלוגניים המטופויטיים של תאי גזע (HSCT) הסובלים ממחלת שתל - איבר מארח (GVHD) הכוללת פטרת חודרנית (IFD) .
ברקע מציינים המחברים כי ידוע היטב ש-GVHD אקוטי וכרוני קשורים עם IFD . מכיוון שהמבחן האבחנתי של אנטיגן גאלאקטומאנאן הוא עם סגוליות ורגישות נמוכים מעבר לתקופה הנויטרופנית , מוסדות רבים משתמשים ב-posaconazole או voriconazole לטיפול מונע ב-IFD במהלך טיפול ה-GVHD . מעבר לכך, מס' גורמים, בעיקר הפרעות כבדיות עשויות להגביל את השימוש באזולים רחבי טווח, הן כמניעה והן כטיפול.
במחקר הנוכחי ניתחו החוקרים באופן רטרוספקטיבי 25 מטופלים שעברו HSCT וסבלו מ-GVHD בדרגה 3-4 (15 מטופלים), GVHD מתקדם כרוני (7 מטופלים) ושילוב של השניים (3 מטופלים). מטופלים אלה קיבלו אנידולאפונגין בעירוי תוך ורידי (במינון של 200 מ"ג ביום הראשון, ולאחר מכן 100 מ"ג פעם ביום). במידת הצורך, הטיפול באנידולאפונגין לווה גם בהמשך עם מתן פומי של voriconazole במינון 200 מ"ג פעמיים ביום או posaconazole במינון 200 מ"ג שלוש פעמים ביום, עד שהמהטופל הוגדר כמי שלא בסיכון יותר ל-IFD .
החוקרים מדווחים כי 85% מהמטופלים קיבלו אנידולאפונגין לניעה ו-15% כטיפול . חציון תרופת הטיפול באנידולאפונגין היה 8 ימים (בטווח בין 6-17) .
28% מהמטופלים חוו תופעות לוואי קלות ללא אינטרקציה משמעותית עם חוסמי קליצינוירין. 4 מטופלים המשיכו בטיפול עם voriconazole ו-6 עם posaconazole .
8% מהמטופלים פיתחו IFD לאחר הפסקת הטיפול באנידולאפונגין , שהתבטאו בקנדידה אלביקאנס לאחר 8 ימים מהפסקת הטיפול, ומוקור לאחר 5 ימים.
החוקרים מדגישים בסיכום שלתוצאות יש חשיבות בהעדר נתונים בספרות על השימוש באנידולאפונגין במטופלי HSCT עם GVHD . להערכתם, טיפול זה באנידולאפונגין , בשל ספקטרום הטיפול שלו, הפרופיל הפרמקולוגי , הרעילות הנמוכה והעדר האינטרקציות עם תרופות מדכאון חיסון עשוי להוות את תרופת הבחירה במטופלים אלה.
Transpl Infect Dis. 2015 Aug 6. doi: 10.1111/tid.12429