מאת ד"ר עמית עקירוב
ביופילם הוא קהילת מיקרואורגניזמים מיוחדת הנצמדת לשטח פני האפיתל. המיקרואורגניזמים משובצים בתוך משתית חוץ-תאית, שנוצרת מהפרשת המיקרואורגניזמים עצמם. להמצאות ביופילם חשיבות רפואית רבה מכיוון שהיא מפחיתה את הרגישות לטיפול אנטיביוטי ואנטימיקוטי ואפילו מגבירה ועמידות לטיפול.
במאמר שפורסם בכתב העת Anaerobe מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולות עדויות התומכות בהשפעה המעכבת של טיפול פרוביוטי בזני Lactobacillus rhamniscus GR-1 ו-Lactobacillus reuteri RC-14 (פרוביוטיק פמינה eXpert )כנגד Candida glabrata יוצרת ביופילם בתנאי מעבדה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עיכוב ביופילם של פטריות עשוי להוות גישה חדשה לפיתוח תרופות כנגד זיהומים פטרייתיים. כעת הם ביקשו לבחון מודל מעבדתי של VVC (Vulvovaginal Candidiasis) על-רקע ביופילם של Candida glabrata באמצעות טיפול פרוביוטי בזני לקטובצילי.
מהנתונים עולה כי זני L. rhamnosus GR-1 ו-L. reuteri RC-14 הביאו לעיכוב מלא של ביופילם C. glabrata והתוצאות אושרו בבדיקות באמצעות מיקרוסקופ SEM (Scanning Electron Microscope), שהדגימו מבנים של ביופילם מעורב בפטריות C. glabrata עם זני לקטובצילי. בנוסף, זוהתה ירידה בביטוי הגנים של C. glabrata, EPA6 ו-YAK1 בתגובה לחשיפה לפרוביוטיקה.
מהמחקר עולה כי טיפול פרוביוטי בזני L. rhamnosus GR-1 ו-L. reuteri RC-14 הביא לעיכוב ביופילם C. glabrata באופן חלקי. ההשפעה עשויה לנבוע מהחומרים המופרשים המיוצרים ע"י זנים פרוביוטיים אלו.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים לזיהוי מנגנוני עיכוב על ביופילם, בעיקר באמצעות מודל VVC בתנאי מעבדה.
Anaerobe 34 (2015) 132e138