מאת מערכת אי-מד
העדויות התומכות באסטרטגיה של טיפול ראשוני באנטיביוטיקה במבוגרים עם דלקת תוספתן אקוטית לא מורכבת (AUA) מצטברות והולכות, אך נותרו עדיין כמה שאלות ללא תשובה, כך עולה מסקירה שיטתית המתפרסמת לאחרונה ב-J Am Coll Surg .
החוקרים מציינים שנכון להיום מרבית המנתחים האמריקאיים מטפלים ב-AUA עם כריתת התוספתן גם לאחר ש-6 מחקרים אקראיים שהישוו בין אנטיביוטיקה לניתוח הראו עדיפות לאנטיביוטיקה.
בסקירה השיטתית שביצעו המחברים הם בחנו 6 מחקרים אקראיים ומבוקרים שכללו למעלה מ-1,700 מטופלים . שיעור כריתות התוספתן נעו בין 24% ל-35% במחקרים אלה, עם יוצא מן הכלל אחד שבו 60% טופלו ניתוחית.
זמן השהייה בבית החולים היה דומה, כ-3 ימים בקבוצות הניתוח והאנטיביוטיקה , אך מס' ימים עם כאבים וימי היעדרות מעבודה היו היו נמוכים יותר בקבוצה שטופלה קודם כל באנטיביוטיקה.
החוקרים מציינים שהייתה הטיית בחירה בכל המחקרים הללו, ומרביתם לא הצליחו לתאר קריטריונים אבחנתיים להכללה , דבר שמצביע על כך שאוכלוסיית המחקר אינה בהכרח משקפת את האוכלוסייה בעולם האמיתי.
לא הייתה גם אחידות בין המחקרים לגבי אסטרטגיית הטיפול האנטיביוטי והניתוחי. גם יעדי המחקר היו מעורפלים ולא משמעותיים מבחינה קלינית, עם משך מעקב של שנה אחת שעלול להיות לא מספיק בכדי להדגים את האפקט ארוך הטווח של הטיפול האנטיביוטי, או בכדי לזהות אירועים כמו סרטן בתוספתן או חזרה של דלקת תוספתן.
כל 5 המטה-אנליזות שנסקרו ע''י המחברים הגיעו למסקנה שמתן ראשוני של אנטיביוטיקה הוא בטוח ככל הנראה, אך שלא ניתן לקבוע באופן חד משמעי את האפקטיביות בהשוואה לכריתת תוספתן .
לדעת המחברים יש לעדכן את המטופלים על אפשרויות הטיפול לרבות של מתן מוקדם של אנטיביוטיקה ל-AUA , תוך מתן הסבר לסיכונים הפוטנציאליים כמו גם לתועלת, בהשוואה לניתוח.
J Am Coll Surg 2015.
לדיווח במדסקייפ