מאת מערכת אי-מד
נראה שצריכת קוקאין המהול ב- levamisole עשוי לגרום להופעה של מחלת עור כיבית חריפה, PG- pyoderma gangrenosum. הקשר הזה התגלה במחקר חדש, שבו נמצא כי הגורם השכיח להופעת PG היא צריכת קוקאין. החוקרים ממליצים לערוך בדיקות סקר לקוקאין ובדיקות שתן לכל מטופל המתלונן על כיבים לא ברורים כמו גם המאובחן עם PG; הם מדגישים כי מדובר בבעיה רפואית, התמכרות, למרות ההשלכות הרפואיות הידועות למכורים, וכי יש לטפל בה ככזו, ולא באמצעות קרימינליזציה.
החוקרים מציינים כי PG נקשרה באופן מסורתי למחלות הקשורות לדלקת במעיים, כמו קרון או קוליטיס כיבית. Levamisole היא תרופה ששימשה בעבר לטיפול בסרטן וניתנת כיום באופן מוגבל כטיפול וטרינרי בהכחדת תולעים בשל תופעות הלואי החריפות שלה. היא ידועה כחומר מדלל המוסף לקוקאין וכנראה נמצאת ב-80% מהקוקאין שמגיע לארצות הברית. החוקרים מדווחים על שמונה מטופלים עם PG שהופיעה לאחר חשיפה לקוקאין, בין 2011-2015. לדבריהם, פרק הזמן בין צריכת הקוקאין להופעה של פצעים וכיבים נע בין שבוע לחודש (חציונית, שבוע). כמו ב-PG רגילה, גם כאן מופיעים פצעים כיביים רגישים על העור, עם שטחי נמק כיביים. שלושה מהמטופלים סבלו גם מפורפורה רטיפורמלית, הידועה כקשורה לרעילות תרומבוטית מ- levamisole.
החוקרים מוסרים כי בכל שמונת המטופלים היתה מעורבות של הגפיים התחתונות, ובשישה מהם היתה מעורבות גם של הגפיים העליונות. כל השמונה היו חיוביים ללפחות נוגדן אנטיפוספולידי אחד לפחות (anticardiolipin IgM היה השכיח ביותר); כמה מהם היו חיוביים גם לנוגדנים אחרים (השכיח ביותר היו נוגדנים מסוג perinuclear anti-neutrophil cytoplasmic) . היסטולוגית, הממצאים היו שכיחים עבור PG רגילה, כולל נויטרופילים בעיקר כהסננה עורית מפושטת. חמישה מהמטופלים הראו גם התפתחות מלאה של דלקות כלי דם (וסקוליטיס).
הטיפול שניתן למטופלים הללו כלל טיפול בפצעים והימנעות מצריכת קוקאין; כל החמרה שנרשמה (או אשפוז) הופיעה לאחר חשיפה מחודשת לקוקאין. החוקרים ממליצים על טיפול בסטרואידים סיסטמתיים, אם בשל ההחמרה והופעת כיבים שלא נרפאים בקלות, ואם בשל הזיהום השכיח בכיבים, וכן בזיהום שניוני שהמטופלים מציגים.
החוקרים מסכמים כי הופעת מחלת ה- PG בשל החשיפה ל- Levamisole לא מרתיעה רבים מהמשתמשים בקוקאין, בהינתן האשפוזים החוזרים של המטופלים הללו. הטיפולים הללו כרוכים גם בעלויות טיפול משמעותיות הן למטופלים והן לבתי החולים ולחברה בכלל, ולכן יש לטפל בבעיית התמכרות עצמה, והממצאים מעידים שהשיטות בהם משתמשים היום פשוט לא יעילות: כאשר מטופל סובל מהתמכרות, נראה שהוא ימשיך להשתמש בלי קשר לנזקים הבריאותיים שהוא עלול לסבול מהם. הם ממליצים להתייחס להתמכרות כבעיה רפואית לכל דבר, ולא כבעיה פלילית.
J Am Acad Dermatol 2016.
לדיווח במדסקייפ