ממחקר חדש עולה, כי נשים המשתמשות בטיפול הורמונאלי לאחר גיל המעבר נראות כבעלות סיכון מעט מוגבר ל-gastro-esophageal reflux disease (GERD).
לדברי החוקרים, קיימת עדות מסוימת לכך שמרכיבים הורמונאליים, המלווים בעלייה ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון קשורים בסיכון מוגבר לריפלוקס. המחקר בדק את הקשר באמצעות נתונים ממחקר אפידמיולוגי גדול, מחקר האחיות שנערך בארה"ב. מטרת מחקר תצפית פרוספקטיבי זה אודות למעלה מ-100,000 אחיות בגילאי 30 עד 55 בתחילתו בשנת 1976 הייתה לבדוק את גורמי הסיכון למחלות כרוניות משמעותיות בנשים. המשתתפות סיפקו מידע בתחילת המחקר אודות היסטוריה רפואית ומגוון פקטורים פוטנציאליים למחלות כרוניות, והמידע התעדכן על-ידי שאלון מידי שנתיים.
בשנת 2002 המשתתפות ששרדו את העוקבה (106,310=n) נשאלו שאלות אודות GERD. לאחר פסילת נשים עם סרטן, היעדר נתונים אודות שימוש בטיפול הורמונאלי, GERD מדווח אך פחות מפעם בשבוע ושימוש ב-PPI או חוסמי H2, נותרו 51,637 משתתפות מתאימות. הקבוצה נותחה על-מנת לקבוע את הקשר בין תסמיני GERD ושימוש בהורמונים לאחר גיל המעבר, כולל שילובי אסטרוגן-פוגסטרון, SERMs ותכשירים הורמונליים הנמכרים ללא מרשם.
לדברי החוקרים, 12,018 נשים (23%) דיווחו על תסמיני GERD. לעומת אלה שלא השתמשו בטיפול הורמונאלי לאחר גיל המעבר, המשתמשות היו עם סיכון מעט מוגבר: עבור נשים שהשתמשו בעבר היחס הצולב היה 1.46, שימוש נוכחי באסטרוגן בלבד היה עם יחס צולב של 1.66, ועבור שימוש משולב היחס הצולב היה 1.41.
על-פי הדיווח, SERMs (Selective oestrogen receptor modulators) ותכשירים הורמונאליים הנמכרים ללא מרשם היו קשורים אף הם בסיכון מוגבר (יחס צולב 1.39).
החוקרים מציינים, כי הסיכון עלה עם מינונים גבוהים יותר ועם שימוש ממושך יותר, והוא נותר מוגבר גם כאשר האנליזה הוגבלה לנשים עם תסמינים תכופים מאוד. לדבריהם, הייתה מגמה של ירידה בסיכון עם הזמן, אולם הסיכון העודף נעלם לחלוטין רק לאחר עשר שנים.
מסקנת החוקרים הייתה, כי קיים קשר חיובי בין טיפול הורמונאלי לאחר גיל המעבר והסיכון לתסמיני GERD. לדבריהם, המחקר מספק מידע נוסף אודות הפתופיזיולוגיה של GERD, ויש ליידע נשים הנוטלות טיפול הורמונאלי לאחר גיל המעבר אודות העלייה האפשרית בסיכון לתסמינים.
Arch Intern Med 2008; 168: 1798-804
לידיעה ב-NeLM