חוקרים מוושינגטון, שהציגו את מחקרם בכינוס השנתי של ה-American Academy of Asthma, Allergy and Immunology לשנת 2009, מאמינים כי הקאה המופיעה בעקבות שיעול הינה סימן אפשרי לאסתמה בילדים
במסגרת המחקר החוקרים חילקו 780 שאלונים להורים לילדים בגילאי 2-17 שנים שפנו למרפאות לילדים ולאלרגיה. השאלות התייחסו לגיל, מין, אבחנה של שעלת בעבר, תדירות זיהומים נשימתיים, gastroesophageal reflux ואבחנה קודמת של אסתמה. סה"כ, 500 שאלונים נענו והושלמו הערכות של 144 ילדים.
ההימצאות של אסתמה שאובחנה על-ידי רופא הייתה 23% (33 ילדים). מתוכם, 48% דיווחו על היסטוריה של הקאה עקב שיעול.
37 ילדים היו עם מרקרים סוגסטיביים לאסתמה, אך לא זכו לאבחנה רשמית. מרקרים אלה כללו צפצופים, זיהומים נשימתיים חוזרים, סינוסיטיס חוזרת ושיעול לילי. הקאה עקב שיעול דווחה ב-49% מהילדים בקבוצה זאת.
החוקרים מדווחים כי ב-74 ילדים לא נראתה עדות לאסתמה, וכי 11% מתוכם דיווחו על היסטוריה של הקאה עקב שיעול.
בנוסף, הקאה עקב שיעול הייתה שכיחה יותר באופן מובהק בילדים עם אסתמה או חשד לאסתמה, מאשר בילדים ללא אסתמה.
החוקרים סבורים כי מדובר בתופעה טכנית פשוטה. לדבריהם, עקב השיעול ישנה השטחה של הסרעפת, הדוחקת את הקיבה ומפעילה עליה לחץ, מה שגורם לה להתרוקן. אפשרות אחרת היא שהחסימה של דרכי האוויר דוחפת אוויר לתוך הוושט.
תוצאות המחקר, במידה ויאושרו, יובילו לטיפול עם בטא-אגוניסט ארוך-פעילות ועם תרופות נוגדות דלקת במקום תרופות נגד שיעול. השיעול עשוי להצביע על אסתמה ולא על זיהום נשימתי כאשר הילד מקיא.
לדברי החוקרים, סיווג השיעול והאם הוא קשור בברונכוספאזם עלול להיות קשה. לכן, יש להסתכל על התמונה המלאה: האם יש צפצופים, האם השיעול גובר עם פעילות גופנית או סטרס, האם ישנה חשיפה לעישון ועוד.
בנוסף, יש לבצע בדיקה גופנית מלאה, עם בדיקת תפקודי ריאות, האזנה לריאות לאיתור צפצופים או זרימת אוויר מופחתת, בדיקת שינויים ביחס שאיפה/נשיפה, שינויים בשיא הזרימה, צילום חזה וכן הלאה.
לסיום, החוקרים מסכמים ואומרים כי נוכחות הקאה עקב שיעול צריכה להעלות את רמת החשד, וכי במצב זה יש לבצע בדיקות מעקב, בעיקר בדיקות לתפקודי ריאות.
לידיעה במדסקייפ