ע"פ דיווח חדש מתוך הכנס השנתי של ה-Society for Cardiovascular Angiography and Interventions (SCAI) 2009 שמתקיים בלאס וגאס עולה שהעליה בסיכון בקרב משתמשי clopidogrel ו-PPI (ר"ת proton-pump inhibitor ) לאירועים קרדיווסקולרים עולה ב-50% בהשוואה למשתמשי קלופידוגרל ללא PPI . זה כידוע כבר לא חדש, אך החידוש במחקר זה, ואי העקביות למחקרים קודמים שדווחו לאחרונה שבאשר ל-PPI הוא שמדובר על אפקט קבוצתי (class effect). כלומר לא היה הבדל בשיעורי הסיכון בין תרופות ה-PPI שנבדקו במחקר זה, בעוד שפירסומים קודמים הראו הבדל.
במחקר זה השתתפו 16,700 מטופלים בקלופידוגרל לאחר השתלת סטנט. המחקר השווה בין אירועים קרדיווסקולרים מרכזיים (MACE ) בין מטופלים שהשתמשו בו זמנית גם ב-PPI לבין כאלה שלא נמצאו רשומות שהשתמשו אי פעם במהלך הטיפול ב-PPI.
התרופות שנכללו בבדיקה היו esomeprazole (נקסיום, אסטרה-זנקה), pantoprazole (קונטרולוק, פריגו-אגיס), omeprazole (לוסק ותכשירים גנרים), lansoprazole (זוטון ותכשירים גנרים) ו-rabeprazole (לא משווק בארץ).
שיעור אירועי ה-MACE במשך שנת מעקב הייה גבוה יותר באופן מובהק במשתמשי ה-PPI השונים, ועמד על 25.1% בהשוואה ל-17.9% למטופלים שלא נטלו PPI, יחס סיכון של 1.51 ועם מובהקות סטטיסטית (p<0.0001) .
כאמור, ע"פ החוקרים האפקט היה עקבי בכל תתי הקבוצות שנבחנו. כמו כן הסיכון הקרדיווסקולרי המוגבר לא היה שונה בין התרופות השונות מקבוצת ה-PPI , כשהניתוח הוגבל לתרופות שמס' המשתמשים בהם היה מספיק גדול כדי ליצור מובהקות סטטיסטית.
להלן שיעורי הסיכון ל-MACE כפי שנמצאו לכל תרופה, אשר נעו בין 24.3% עם lansoprazole ל-29.2% עם pantoprazole .
PPI
|
MACE rate (%)
|
Hazard ratio
|
p
|
Omeprazole
|
25.1
|
1.39
|
<0.0001
|
Esomeprazole
|
24.9
|
1.57
|
<0.0001
|
Pantoprazole
|
29.2
|
1.61
|
<0.0001
|
Lansoprazole
|
24.3
|
1.39
|
<0.0004
|
החוקרים מציינים שמשמעות הנתונים היא שיש להיות זהירים יותר במתן PPI למטופלים הנמצאים תחת טיפול בקלופידוגרל. הם ציינו שקיימת נטייה לרישום של PPI לכל הפרעה קלה בדרכי העיכול ויש מקום לשקול מתן PPI רק על רקע סיבוכים גסטרואינטנסיאלים משמעותיים.
בדיון שהתפתח צויין שבמחקר ה-TRITON שבחן את יעילות הטיפול ב-prasugrel, נוגד טסיות חדש (אלי-לילי) הנמצא בשלבי אישור, ההפחתה באירועים קרדיווסקולרים בהשוואה לקלופידוגרל זוהתה גם במטופלים שהיו תחת PPI וגם שלא נטלו PPI. המפתיע הוא שמטופלים במחקר זה שנטלו קלופידוגרל ו-PPI סבלו יותר מדימומים בהשוואה למטופלים בקלופידוגרל ללא PPI .
במקביל, חוקרי ה- SCAI העירו שדרושים עוד מחקרים לצורך קביעת האינטרקציה בין התרופות הללו, אך בשלב זה הם ממליצים שעבור מטופלים הנוטלים קלופידוגרל בעקבות השתלת סטנט לשקול טיפולים אפקטיביים חלופיים כמו תרופות מקבוצת ה-H2 Blockers כמו ranitidine (זנטק), cimetidine (טגמט) או סותרי חומצה.
לדיווח ב-TheHeart
הערת המערכת: כאמור הנתונים במחקר זה סותרים שני מחקרים קודמים עליהם דיווחנו לאחרונה מהם עלה שיש הבדלים בין התרופות.
במחקר הקנדי שלהלן נמצא הבדל בין pantoprazole ל-omeprazole לפיו הראשון לא פגע ביעילות הקלופידוגרל, והשני כן, וכך גם במחקר זה שבדק קיום אינטרקציות על פי תפקודי הטסיות בו דווח על כך ש-pantoprazole ו-esomeprazole לא השפיעו על פעילות הקלופידוגרל בעוד ש-omeprazole גרם לירידה בפעילות נוגדת הטסיות של הקלופיגודרל.