ממחקר פרוספקטיבי חדש אשר פורסם בגיליון מאי של ירחון JAMA עולה כי השימוש בתרופות מקבוצת מעכבי משאבת המימן (Proton-pump inhibitors, PPI’s) קשר בסיכון מוגבר לפתח דלקת ריאות הנרכשת בבית החולים (Hospital-acquired pneumonia, HAP).
לדברי החוקרים, השימוש בתרופות המדכאות הפרשת חומצה נמצא בעלייה, ובמיוחד במסגרת אשפוז, וזאת למרות היעדר התוויה ברורה לכך במרבית המקרים. לדבריהם, מידע חדש המגיע ממרפאות מציע כי ישנו סיכון מוגבר לדלקת ריאות הנרכשת בקהילה (Community-acquired pneumonia, CAP) בקרב חולים הנוטלים דרך קבע תרופות מדכאות חומצה- הן מעכבי משאבת המימן והן תרופות הנוגדות את הרצפטור ל-Histamine2.
המחקר הנוכחי הינו מחקר עוקבה פרמקו-אפידמיולוגי גדול המבוסס על מידע הנאסף מבתי חולים, ומטרתו להעריך את הקשר בין תרופות לדיכוי הפרשת חומצה ובין דלקת ריאות הנרכשת בבית החולים (HAP). נכללו במחקר כל החולים אשר התקבלו לטיפול במרכז רפואי עירוני גדול בבוסטון, מסצ'וסטס, מתחילת שנת 2004 ועד סוף שנת 2007, ואשר היו בגילאים 18 ומעלה. כל החולים אושפזו למשך 3 ימים לפחות, וזאת שלא במסגרת היחידה לטיפול נמרץ.
החוקרים הגדירו כל מקרה של מתן תרופה מקבוצת ה-PPI’s או לחילופין מקבוצת מעכבי הרצפטור ל-Histamine2 כשימוש בתכשירים המדכאים הפרשת חומצה. הניתוח הסטטיסטי של הנתונים תוכנן כך שערפלנים אפשריים יימצאו תחת שליטה. היעד העיקרי של המחקר נקבע כהיארעות של דלקת ריאות הנרכשת בבית החולים (HAP), וזאת תוך שימוש בקריטריונים של ה-International Classification of Diseases, Ninth Revision, Clinical Modification. החוקרים השוו היארעות זו בקרב חולים הנוטלים תרופות מדכאות הפרשת חומצה, אל מול חולים שלא נוטלים תרופות אלו.
העוקבה הסופית אשר נכללה במחקר כללה 63,878 מטופלים אשר התקבלו לטיפול, ומהם התפתחה HAP ב-2,219 מן החולים (3.5%). במעל מחצית מן המטופלים (52%) נרשמו תרופות לדיכוי הפרשת החומצה (27,236 קיבלו תרופות מקבוצת ה-PPI’s, ו-7,548 קיבלו תרופות המעכבות את הרצפטור ל-Histamine2. החוקרים ציינו, כי מרבית התרופות האלו (89%) הוזמנו תוך 48 שעות מקבלת החולה למרכז הרפואי.
החוקרים מצאו היארעות גבוהה יותר (לפני תקנון) של דלקת ריאות הנרכשת בבית החולים בקרב חולים אשר נחשפו לתרופות מדכאות חומצה, בהשוואה לאלו שלא נחשפו לתרופות אלו (4.9% מול 2.0%) (OR = 2.6; 95% CI = 2.3-2.8). לאחר תקנון, נמצא יחס צולב (Odds ratio, OR) של 1.3 לפתח דלקת ריאות נרכשת בבית החולים בחולים שנחשפו לתרופות הללו (95% CI = 1.1-1.4). כך עלה משימוש בשני מודלים סטטיסטיים שונים.
ראוי לציין כי בעוד שהקשר בין תרופות מקבוצת מעכבי משאבת המימן (PPI’s) לסיכון לפתח HAP הראה מובהקות סטטיסטית (OR = 1.3; 95% CI = 1.1-1.4), לא כך היה עבור השימוש בתרופות מקבוצת מעכבי הרצפטור ל-Histamine2 (OR = 1.2; 95% CI = 0.98-1.4).
בין מגבלות המחקר, ציינו החוקרים את חוסר היכולת לקבוע את היתרונות שבנטילת תרופות מדכאות הפרשת חומצה במניעת דימום ממערכת העיכול, וכן את החששות לגבי תקיפותם של הקריטריונים של המהדורה התשיעית של ה-ICD, בה כאמור עשו שימוש. בנוסף, הזכירו את היעדר הנתונים בכל הנוגע לקשר בין השימוש בתרופות אלו לבין מועד האבחנה של HAP מבחינה כרונולוגית. לבסוף, מגבלות נוספות כוללות ערלפנים אפשריים נוספים שלא נלקחו בחשבון, והיעדר הכושר הסטטיסטי לשלול סיכון מוגבר קלות בעקבות נטילת תרופות מקבוצת מעכבי הרצפטור ל-Histamine2.
החוקרים סיכמו כי במחקר עוקבה גדול זה, השימוש בתרופות מדכאות חומצה נמצא כקשור בסיכון מוגבר ב-30% לפתח דלקת ריאות הנרכשת בבית החולים. הם סייגו זאת באומרם כי רק השימוש במעכבי משאבת המימן הראה קשר שכזה בעל מובהקות סטטיסטית. לדבריהם, תוצאות אלו מופיעות בהקשר של מידע רב ההולך ומצטבר בספרות המצביע על קשר אפשרי בין תרופות לדיכוי חומצה ובין דלקת ריאות. הם מוצאים צורך בבדיקות נוספות של אופן רישום תרופות אלו לחולים במסגרת האשפוזית.
JAMA. 2009;301:2120-2128
לידיעה במדסקייפ