מאת ד"ר בן פודה שקד
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון נובמבר של הירחון Annals of Internal Medicine עולה כי בחולים אשר סבלו מכיב פפטי מדמם וטופלו במינון נמוך של אספירין, המשך טיפול באספירין מגביר את הסיכון לחזרה של הדימום אך מוריד פוטנציאלית את שיעורי התמותה.
החוקרים בדקו האם המשך טיפול באספירין בשילוב עם מעכבי משאבת מימן לאחר ייצוב הדימום באנדוסקופיה הינו שווה ערך להפסקת הטיפול באספירין מבחינת חזרת הדימום במבוגרים עם מחלות קרדיוווסקולאריות או צרברווסקולאריות.
המחקר שבוצע בהקצאה אקראית, תוך השוואה לתרופת דמה, כלל 156 חולים עם כיב פפטי מדמם אשר טופלו במינון נמוך של אספירין. 78 מהחולים קיבלו אספירין במינון של 80 מ"ג ליום ו-78 החולים הנותרים קיבלו פלצבו. שתי הקבוצות טופלו מיד לאחר טיפול אנדוסקופי למשך 8 שבועות. כל החולים קיבלו עירוי של pantoprazole למשך 72 שעות ומיד לאחר מכן pantoprazole במתן פומי. כל החולים השלימו את המעקב.
החוקרים מציינים כי היעד העיקרי של המחקר נקבע כחזרה של הדימום מהכיב, לאחר וידוא אנדוסקופי, תוך עד 30 יום. יעדיו המשניים כללו מקרי מוות תוך 8 שבועות מכל גורם או מגורם מסוים.
החוקרים מצאו כי שיעורי חזרת הדימום מהכיב תוך 30 יום היו 10.3% בקרב הקבוצה שקיבלה אספירין לעומת 5.4% בקרב הקבוצה שקיבלה תרופת דמה (Difference 4.9%l 95% CI = -3.6% - 13.4%). בקרב קבוצה החולים שקיבלו אסיפרין נצפו שיעורי תמותה נמוכים יותר מכל גורם לעומת קבוצת הביקורת (1.3% לעומת 12.9%; הבדל 11.6%; 95% CI = 3.7% - 19.5%). בנוסף, בקבוצה שקיבלה אספירין היו פחות מקרי תמותה המיוחסים לגורמים קרדיווסקולארים, צרברווסקולארים או סיבוכים גסטרואינטסטינליים לעומת חולים בקבוצת הפלצבו (1.3% לעומת 10.3%; הפרש של 9%; 95% CI = 1.7% - 16.3%).
החוקרים מכירים בכך שאין מחקרם זה נטול מגבלות, ומזכירים בהקשר זה את המדגם הקטן יחסית, ואת העובדה כי נבדק רק מינון נמוך של אספירין (80 מ"ג ליום).
יחד עם זאת החוקרים מציינים את מגבלות המחקר.
החוקרים מסכמים כי על אף הצורך במחקרים בעלי היקף רחב יותר לאישוש תוצאות המחקר, המחקר הנוכחי מראה כי המשך טיפול באספירין עלול להגביר את הסיכון לחזרת הדימום אך עשוי להוריד את שיעורי התמותה.
לידיעה ב-NeLM