מאת ד"ר עמית עקירוב
ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Surgery עולה כי פונדופליקציה קבועה בגישה "Nondeformable" עדיפה על פונדופליקציה חלקית או פונדופליקציה על-שם Nissen בטיפול בחולים עם GERD (Gastroesophageal Reflux Disease).
למרות היעילות המוכחת של ניתוח כנגד ריפלוקס, החוקרים כותבים כי נותרו סוגיות רבות ללא-מענה. ישנם מספר סיבוכים לניתוחים כנגד ריפלוקס, דוגמת דיספאגיה, אודינופאגיה, נפיחות בטנית, שלשולים, פרפורציה, זיהום ועוד, וחלק גדול מהחולים עשויים לפתח הישנות של התסמינים.
במחקר הנוכחי נכללו 512 חולים עם GERD, שחולקו באקראי לאחת מארבע קבוצות טיפול (פונדופליקציה חלקית, פונדופליקציה בגישה על-שם Nissen, פונדופליקציה קבועה או טיפול תרופתי) ועקבו אחר המשתתפים במשך 15 שנים. מבין 319 החולים שהשלימו את 15 שנות המעקב, שיעורי ההיארעות הנמוכים ביותר של GERD תועדו בקבוצת החולים לאחר פונדופליקציה קבועה (שכיחות של 7.20%, 21.56%, 39.80% ו-47.05%, עם פונדופליקציה קבועה, ניסן, חלקית וטיפול תרופתי, בהתאמה, p<0.01).
החוקרים כללו במחקר חולים שהיו בגילאי 18 שנים ומעלה, עם תסמינים אופייניים של GERD ונזק לרירית, עם לחץ במנוחה בסוגר התחתון של הוושט של מתחת ל-10 מ"מ כספית. החוקרים לא כללו במחקר חולים עם מחלות רקע נלוות, אלו שעברו פרוצדורות אנדוסקופיות או כירורגיות כנגד השמנה ואלו שעברו ניתוח וושט או קיבה.
לאחר 15 שנות מעקב, בקבוצת המטופלים בפונדופליקציה חלקית או קבועה אורך הסוגר התחתון היה גדול יותר, בהשוואה לפונדופליקציה בגישה על-שם ניסן (2.06 ס"מ, 2.26 ס"מ ו-0.74 ס"מ עם פונדופליקציה חלקית, קבועה וניסן, בהתאמה, p<0.01). בתום המעקב, הלחץ בסוגר התחתון של הוושט היה גבוה יותר משמעותית בקבוצת פונדופליקציה קבועה, בהשוואה ליתר הקבוצות (14.7, 9, 7.17 ו-5.64 מ"מ כספית עם פונדופליקציה קבועה, ניסן, חלקית וטיפול תרופתי, בהתאמה, p<0.01). בקבוצת המטופלים לאחר פונדופליקציה קבועה שיעור החולים עם הישנות ריפלוקס היה נמוך יותר משמעותית לאחר 15 שנות מעקב (13.6%, 37% ו-87%, עם פונדופליקציה קבועה, ניסן וחלקית, בהתאמה, p<0.01).
החוקרים סבורים כי הממצאים מדגימים את הבטיחות והיעילות של פונדופליקציה קבועה. שינויים קבועים בסוגר התחתון של הוושט מלווים בשיפור איכות החיים של החולים בטווח הארוך.
Surgery. 2011;151:84-93
לידיעה במדסקייפ