בחולים במצב קריטי הטיפול ב-PPI אפקטיבי יותר מאשר באנטגוניסטים של רצפטורים של H2 בהפחתת סיכון לדימום במערכת העיכול והתריסריון, כך עולה ממטה אנליזה חדשה שפורסמה ב-Am J Gastroenterol .
עם זאת, לא היה הבדל בין הטיפולים לגבי הסיכון תמותה.
החוקרים מסבירים ברקע כי חולים במצב קריטי גורמים לשיחרור ציטוקינים אינפלמטוריים הגורמים להיצרות כלי דם ושיחרור קטכולמין, הגורם לפגיעה ברירית הקיבה והתרסריון . כמו כן, בעוד שחוסמי רצפטור H2 אינם אפקטיביים לדימומים של כיבים פפטיים הם יעילים בדימומים על רקע לחץ, וכך גם PPI , ומטרת המטה-אנליזה הייתה לבחון איזה טיפול יתאים יותר למניעת דימומי קיבה-תרסריון על רקע לחץ.
המטה-אנליזה כללה 8 מחקרים רנדומליים ומבוקרים שכללה 1,587 מטופלים שהופנו לטיפול נמרץ או שהיו זמן קצר לאחר ניתוח לב פתוח.
הטיפולים המניעתיים ב-PPI כללו omeprazole rabeprazole, pantoprazole , lansoprazole ואלו נבחנו מול ranitidine, famotidine, cimetidine .
נמצא כי בהשוואה לחוסמי רצפטור H2 , ה-PPI הפחיתו באופן מובהק דימומים במערכת העיכול עם יחס סיכון של 0.3 . ביעדי המשנה שכללו דלקת ריאות הנרכשת בבית חולים ותמותה לא נמצאו הבדלים מובהקים ויחסי הסיכון של PPI היו 1.05 ו-1.19 בהתאמה.
החוקרים מציינים שאת המשמעות של אפקט הורדת הסיכון לדימומים, והרלבנטיות הקלינית שלו, יש להעריך ולהגדיר כעת , לרבות שימוש באנליזה כלכלית/רפואית בכדי לגבש המלצות לטיפול מונע בחולים אלה.
Am J Gastroenterol 2012.