ילדים עם כאב בטן פונקציונלי (FAP) נמצאים בסיכון של פי 5 לסבול גם מהפרעות חרדה בגיל 21 בהשוואה לילדים ללא רקע של FAP .
בנוסף, שני מחקרים שהוצגו לאחרונה בועידה ה-32 של האיגוד האמריקאי להפרעות חרדה הצביעו על כך שטיפול בחרדה במבוגרים הפחית גם סימפטומים פסיכיאטרים וגם גסטרואינטנסיאלים. המחקרים הראו שאיבחון מוקדם וטיפול בהפרעות חרדה פדיאטריות עשוי להביא לשיפור משמעותי של הקשר מוח-קרביים.
החוקרים מאמינים שמדובר בקשר דו צדדי , כלומר, ככל שמישהו סובל יותר מהפרעות חרדה כן גדל הסיכוי שיסבול מ-FAP, וגם להיפך - ככל שסובלים יותר מ-FAP כן גדל הסיכון לסבול גם מדכאון.
במחקר שהוצג ע"י ד"ר קמפו מאונ' אוהיו נמצא ש-51.5% מהילדים שאובחנו כסובלים מחרדה ודכאון סבלו גם מ-FAP בהשוואה ל-8.8% בלבד מילדים ללא חרדה. (עם הבדל מובהק סטטיסטי). כך גם לגבי מיגרנה (57.6% לעומת 23.5% ) ועצירות (21.2% לעומת 8.8% ).
מחקר נוסף חדש של ד"ר וולקר,מאונ' בנשוויל, הראה שילדים בגיל 8-15 אשר היו עם כאב בטן עיקש, הגיעו לגיל 21 עם סיכון של פי 5 לעומת ילדים ללא כאבי בטן, לסבול מהפרעות חרדה, וכן אלו עם כאבי הבטן אשר נפתרו עד גיל 21 היו בסיכון של פי 2 לפתח חרדה בגיל מבוגר.
מחקר ראשוני קטן נוסף במבוגרים שכלל 13 משתתפים בגילים שבין 18-65 עם תסמונת המעי הרגיש (IBS) והפרעות חרדה, אשר קיבלו טיפל עם duloxetine (סימבלתה), שכידוע מאושר לטיפול בדכאון וכאבים נוירופתיים סוכרתיים וכאבים נוספים לרבות פיברומיאלגיה. יעד המחקר המרכזי היה התרשמות קלינית גלובלית (CGI) ויעדים משניים כללו שינוי בציון דרגת החרדה ע"פ המילטון, וציון איכות החיים הקשורה ל-IBS , ומדד חומרת הסימפטומים של IBS .
בהשוואה למצב הבסיס נמצא שיפור מובהק ב-CGI , וחומרת CGI . הייתה גם ירידה מובהקת בציון החרדה, חומרת ה-IBS ושיפור באיכות החיים הקשורה ל-IBS . החוקר הראשי מסביר שקיים קשר דו צדדי בין המוח לקרביים שכן 95% מהרצפטורים של הסרוטונין נמצאים בקרביים.
Anxiety Disorders Association of America (ADAA) 32nd Annual Conference. Session 306R, presented April 13, 2012; poster 106, presented April 14, 2012.