רוב החולים – במרכאות – בזיהום בהליקובקטר פילורי בקיבה, לא מתלוננים למרות שבאנדוסקופיה ובביופסיה של האנטרום אפשר לראות סימנים של דלקת. בכ 10% ועד 20% האנשים הסובלים מזיהום בהליקובקטר פילורי יתפתח כיב פפטי. הסיבוך שכיח יותר כאשר הדלקת נמצאת באזור האנטרום. דלקת באזור זה מונעת הפרשת סומטוסטטין.
סומטוסטטין, נוירופפטיד של המעי המונע הפרשת חומצה. בהעדר פפטיד זה, חומציות הקיבה עולה ומגבירה את הדלקת. תנאים אלה הם אשר מעודדים התפתחות של כיב.
התגובה ההיסטולוגית בקיבה המודלקת מורכבת מהסננה של תאים לימפטיים, תאי פלזמה, מקרופגים, נויטרופילים, אאוסינופילים ותאי פיטום. התרבות תאים לימפטיים אחראית, כנראה, לגידול המכונה MALT lymphoma גידול יחסית שפיר.
בשלושה אחוזים מאנשים המאכסנים הליקובקטר פילורי יופיע ניוון של הרירית. בחולים אלה הדלקת ממוקמת בעיקר באזור ה corpus או באזור ה fundus. תוצאת הניוון היא אבוד התאים הפריאטליים, [ן parietal cells] התאים המפרישים חומצה. בשלב מאוחר יותר מתפתחת מטאפלזיה. אטרופיה ומטאפלזיה הם גורמי סיכון להופעת סרטן הקיבה.
מחקרים רבים התמקדו בשינויים בדרגת האלימות של זנים שונים של הליקובקטר. נוכחות של חלבנים דוגמת Cag A,, Vac A ו Bab A נחשבו כמצביעים על אלימות. אך הסטירות בין מחקרים שונים רומזים כי מוקדם מדי להסיק מסקנות.
אלימות גם תלויה בתגובת המאכסן, באדם. במיוחד התברר שמבנה של אינטרלוקין –1 חשוב בקביעת דרגת הסיכון לפתח סרטן הקיבה.
לאור השכיחות הרבה של הליקובקטר פילורי, במיוחד בארצות מתפתחות, נראה כי יש מקום לפתח תרכיב חיסון למחלה זו. מספר תכשירים כבר בשלבי פיתוח אך יעברו עוד מספר שנים עד שיכנסו לשימוש. המאמר הופיע ב Seminars in Pediatric Gastroenterology and Nutrition International מחודש מרץ 2004