מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA עולה כי כ-18% מהחולים לאחר ניתוח לפרוסקופי כנגד ריפלוקס יסבלו מהישנות GERD (Gastroesophageal Reflux Disease) עם צורך בטיפול תרופתי ארוך-טווח או ניתוח שני. החוקרים כותבים כי ניתוח לפרוסקופי כנגד ריפלוקס לווה בשיעורי הישנות גבוהים של GERD הדורש טיפול.
החוקרים בחנו באופן רטרוספקטיבי נתוני מדגם ארצי אודות 2,655 חולים בשבדיה לאחר ניתוח לפרוסקופי ראשוני כנגד ריפלוקס, בתקופה שבין 1 בינואר, 2005, ועד 31 בדצמבר, 2014. הגיל החציוני של החולים במדגם עמד על 51 שנים והם היו במעקב לאורך 5.6 שנים (חציון).
החוקרים מצאו כי 470 מהחולים (17.7%) אובחנו עם הישנות של הריפלוקס לאחר הניתוח הלפרוסקופי. הישנות הוגדרת כשימוש בתרופות נגד-ריפלוקס לאורך לפחות שישה חודשים או צורך בניתוח חוזר נגד ריפלוקס. בקרב החולים עם הישנות GERD, 83.6% נדרשו לטיפול ארוך-טווח במעכבי תעלות מימן או אנטגוניסטים לקולטן להיסטמין, בעוד ש-16.4% השלימו ניתוח שני כנגד ריפלוקס.
בנוסף, החוקרים מצאו כי בקרב נשים, אלו שהיו בגילאי 61 שנים ומעלה, ובחולים עם מדד CCI (Charlson Comorbidity Index) של אחד ומעלה, תועד הסיכון הגדול ביותר להישנות ריפלוקס לאחר ניתוח. נפח ניתוחים כנגד ריפלוקס בבית החולים, מנגד, לא היה קשור עם הסיכון להישנות ריפלוקס.
המומחים כותבים כי בסופו של דבר, ההחלטה של הרופא להמליץ על ניתוח כנגד ריפלוקס תלויה בחששות המטופל, חומרת המחלה והסיכון להישנות.
JAMA. 2017;318: 939-946
לידיעה במדסקייפ